דילוג לתוכן העיקרי

אמירת "קדושה" על ידי הקהל עבור המאחרים לתפילת מנחה

לכבוד הרב שלום אני מתפלל די קבוע במנחה/מעריב בבית הכנסת בשכונתי. זמני התפילה קבועים ואם יש מניין מתחילים בדיוק. לא לעתים קרובות, אבל לעתים יש מאחרים, שהפסידו את חזרת הש"ץ וה"קדושה" והם מבקשים, ולעתים גם בלי לבקש, מתחילים להתפלל כאילו היו הש"ץ והקהל - אשר כבר אמר "קדושה" - אומר "קדושה" בפעם השנייה תוך 10 דקות. לעניות דעתי טעמים לפגם
1) המאחר בעצם כופה את עצמו על כלל הציבור, טירחת ציבור
2) אמירת "קדושה" פעם שנייה תוך כמה דקות נעשית באופן מכני, כאילו היינו בובות מופעלות.
3) גם ב"קדושה" הראשונה קשה לרכז כל כוחות הנפש לכוונה שלמה - קל וחומר בחזרה מצוות אנשים מלומדה

סעודת מצווה לאחר ברית ביום כיפור.

שלום כבוד הרב.
בנינו נולד לפני 9 שנים בצום גדליה. הברית היתה ביום כיפור. לא קיימנו סעודת מצוה בסוף הצום לכבוד הנולד. רצינו לשאול האם יש עניין שנערוך לכבודו סעודת מצווה? האם צריך מניין בסעודה?
תודה שרון כהן.

הקמת אוהל לתפילה על חשבון שכנים

שלום רב במושב שבו אני גרה יש מניין גדול במשך כל השנה שבו התפילה היא בנוסח "משולב". אולם, בימים הנוראים ביקשו מתפללי נוסח ספרד להקים מניין משל עצמם על מנת להתפלל בנוסח בית אבא. לשם כך החליטו קובץ אנשים להקים אוהל בצמוד לביתי על שטח ציבורי (גן שעשועים). לפני שלש שנים הקימו לראשונה את האוהל מבלי לבקש רשות ממני או משאר תושבי הרחוב. האוהל צמוד מאוד לביתי ומהווה הפרעה מבחינת הרעש (של התפילה ושל מנועי המזגנים), פגיעה בפרטיות ועוד. בשנה שעברה שוב הוקם האוהל והובטח לי שלקראת שנת תשע"ז ימצאו פתרון אחר.

לולב קנרי

יורנו מורנו דבר הלכה. מארי בדעת רבנו מחמיר בדין לולב שנסדר, ולא מפרש כמרן השו"ע, אלא שהוא מפרש שהשדרה נסדקה תחת העלה הראשון. ואם הסדק גדול הרי נראה כשניים ופסול. ונסדק ראשו הוא מדין נחלקה תיומת או מדין חסר כלשהו בארבעת הטפחים הראשונים. ואנו רואים שמוכרים לולבים רבים שהם פסולים לדעת רבנו אף שהם כשרים לשיטות אחרות. ושמעתי שמארי יוסף קאפח זצ"ל התיר ליקח לולב קנרי ולקיים בו מצות לולב. וכך גם התירו הגר"ע יוסף והגרש"ז אוירבך והציץ אליעזר. והנה, אין ספק בדבר, שלולב קנרי הוא יפה מאד, מהודר, זקוף, לא נפתח כלל וחשבתי לאור זאת, כי השנה אקח לולב כזה, שאפשר למצוא בנקל ארוכים ויפים להידור מצוה.

ברית מילה

לרב שלום. היום יום שלישי נולד לנו נכד בניתוח קיסרי. הברית צריך להיות בראש השנה יום שלישי. מכוון שאין לערוך ברית בראש השנה לתינוק שנולד בניתוח קיסרי. יום למחרת צום גדליה. האם אפשר לעשות את הברית ביום חמישי כך נוכל לקרוא זוהר ביום רביעי וביום חמישי ברית עם סעודת מצווה
תודה ושנה טובה.

גדר סעודה

שלום לכת"ר, בהלכות סוכה ישנו דין של אכילת ארעי מחוץ לסוכה. לכאורה הביטויים הם סעודה בפת, ומנגד שתיית מים וירק מחוץ לסוכה. מה דין מזונות? הרי רק אם מתכוון לקבוע סעודה או אוכל כמות שבני אדם קובעים זה נחשב סעודה, אם לא כן הרי זו אכילת ארעי ויהיה מותר מחוץ לסוכה אפילו יותר מכביצה ומה שאמר רבנו כביצה זה רק בפת המוציא? אם לא, מה דין תבשיל מזונות הרי עליו אין שם פת כלל!
תודה מראש.

יין שביעית

שלום לכת"ר, התארחתי בבית משפחה מסוימת בשבת והתבקשתי לקדש, ראיתי שהיין היתר מכירה וכבר עבר זמן הביעור לשיטתנו. מה היה עלי לעשות? (פעם קודמת שהתארחתי שם הם הביאו לי יין אוצר ב"ד ואמרתי בפירוש שזה לא טוב לשיטתי ולכן דאגו להחליף בפעם הזאת אך לא ידעו שגם היתר מכירה בעייתי ולא נעים להעיר שוב אחר שטרחו לקנות במיוחד).
א. אם אני הגבר היחיד? (אף אחד לא היה מסכים שם לקדש על הלחם כי הדבר מוזר בעינם או בקידוש של בוקר לחם לא יועיל).
ב. אם יש איתי גבר נוסף שלא התפלל שחרית ומוסף.

Subscribe to moreshet