הלכות שבת
שלום כבוד הרב.
האם מותר לגבאי בית הכנסת לחלק בשבת למתפללים קבלות עבור תרומותיהם והאם זה משנה אם הקבלות מוכרות להחזר מס (סעיף 46)?
תודה לרב.
שלום לכת"ר, התארחתי בבית משפחה מסוימת בשבת והתבקשתי לקדש, ראיתי שהיין היתר מכירה וכבר עבר זמן הביעור לשיטתנו. מה היה עלי לעשות? (פעם קודמת שהתארחתי שם הם הביאו לי יין אוצר ב"ד ואמרתי בפירוש שזה לא טוב לשיטתי ולכן דאגו להחליף בפעם הזאת אך לא ידעו שגם היתר מכירה בעייתי ולא נעים להעיר שוב אחר שטרחו לקנות במיוחד).
א. אם אני הגבר היחיד? (אף אחד לא היה מסכים שם לקדש על הלחם כי הדבר מוזר בעינם או בקידוש של בוקר לחם לא יועיל).
ב. אם יש איתי גבר נוסף שלא התפלל שחרית ומוסף.
ג. בהבדלה לא היתה לי ברירה והבדלתי עליו. עשיתי כאילו אני שותה וטעם רק עבר בפי לא יותר ולאחר מכן קטנים שתו. האם עשיתי כהוגן?
תודה.
א. קדש על הלחם בשקט, בלי לעורר תשומת לבם. ומהיין שיגישו לך לשתות, אחר הקידוש, עשה עצמך שותה ואל תשתה.
ב. אם אין מנין, התפללו יחידים ואח"כ קדשו.
ג. שהם יבדילו, ואתה תשמע. אך אתה אסור לך להבדיל על ייין זה.
שלום כבוד הרב.
האם מותר לגבאי בית הכנסת לחלק בשבת למתפללים קבלות עבור תרומותיהם והאם זה משנה אם הקבלות מוכרות להחזר מס (סעיף 46)?
תודה לרב.
שאלה: שלום לכבוד הרה"ג.
ראיתי שהרב קאפח מבאר שפלטה חשובה מחמת חומה, כאש גלויה ולכן כל מה שמותר על פי מה שמביא הר"ן זה רק על גבי תבשיל כמו בסמיכות למדורה, אלא שקשה לי על מה שכתב, שהרי במדורה מחמירים משום שהדרך לבשל עליה ובצידה שאין הדרך לבשל כך מותר. ולכאורה בפלאטה שאין הדרך לבשל עליה מותר אפילו על גבה? אשמח אם יוכל הרב לבאר את דעתו של הרב.
לרב, שלום וברכה! לעתים תכופות אני חזן בדיור המוגן: אחוזת בית הכרם בירושלם, סמוך לביתי. אני מקדש עבור ציבור גדול בעוד היום גדול בשעה 7:30 בערב בדיוק בל יעבור, ומיד אנו מיסבים לסעודה (כיון שאין צביון דתי למקום אין מאחרים הסעודה עבור המיעוט הדתי). הוה עובדה ודחקה לי השעה ונזקקתי לקדש עוד בטרם התפללתי מנחה וכ"ש ערבית עם קבלת שבת. קידשתי, וחזרתי להתפלל מנחה של חול וישבתי לסעוד עמהם, בעודי סומך על הקידוש הראשון. לא
שלום הרב
מה הדין בהכנת קפה/תה/ משקה חם אחר בשבת, לעניין כלי שני/ שלי שלישי?
האם זה נכון שהמיחם נחשב לכלי ראשון, והכוס נחשבת לכלי שני?
אשמח גם למקורות.
תודה רבה וחודש טוב
לגבי שאיבת חלב בשבת:
1 אם הצינור מתנתק מהמשאבה בשבת האם מותר להחזירו? גם ככה אמורים לשטוף אותו...
2 האם מותר גם לשאוב ידנית מדי פעם?
שלום וברכה כבוד הרב,
א הציעו לי השבוע בבית הכנסת להיות חזן לתפילת שחרית של שבת בקביעות בתשלום. לא הרגשתי בנוח לקבל את ההצעה, מפני שחששתי מקבלת תשלום על דבר הנעשה בשבת. מה הדין על פי רבנו? האם מותר לקבל תשלום על דבר כמעין זה?
ב בדומה, הציעו לי בעבר להיות משגיח בסעודת מצווה בשבת בתשלום, וסירבתי. האם היה מותר לקבל תשלום על דבר כמעין זה שהוא כביכול צורך ציבור ולשם מצווה?
שלום וברכה,
א. האם, לדעת הרב קאפח, מותר לחמם בשבת תבשיל כלשהו על חוצץ שעל הפלטה, גם אם החוצץ דק (כמו עיגול מתכת בעובי 1ס"מ או צלחת הפוכה)?
ב. האם, לדעת הרב קאפח, מותר לחמם בשבת תבשיל כלשהו על מיחם חשמלי (שאינו על הפלטה)?
ג. קידוש במקום סעודה - אם שמענו קידוש בבית הכנסת או שקידשנו בבית לפני הסעודה (ולא בסמוך לה) האם עלינו לקדש פעם נוספת בזמן סעודת שבת?
בתודה ובברכה.
שלום לכת"ר בשבת האחרונה ראינו שנתלשה לילדה שלנו (בת כשנה וחצי) הציפורן בבוהן כמעט עד הסוף אך בחלק הקטן שלא נתלש היה מחובר לגמרי. כלומר בחלק הנתלש זה היה חלק מהציפורן אך נשאר מתחת חלק מחובר לעור, ובחלק שלא נתלש הכל היה מחובר לעור כך שהיה שלא היה ניתן לתלוש את הציפורן ביד כי זה היה מוריד לה את כל הציפורן. ניסינו להסיח את דעתה של הילדה כי זה הציק לה אך כל פעם מחדש התעסקה עם זה ופחדנו שהיא תזיק לעצמה. עד כדי כך שלא מדעתי אשתי נטלה את הציפורן בזהירות בעזרת הכלי שבו נוטלים ציפורניים. מה הדין? האם עברה על דאורייתא? דרבנן? מה היה עלינו לעשות במצב כזה ע"פ ההלכה?
שלום הרב, הבנתי מהרב שאין חשש ממרח בשבת באיפור ומייק אפ לפי שיטת הרמב"ם (וכמו שפירש מורנו הרב יוסף קאפח שבת י"א, ו, אות י"ג) ראיתי שהרב כותב שאם אינו מתקיים - אין חשש צובע ומצד שני לגבי מייק- אפ כתב: "לפי הנראה שהדבר אסור, כי היא כמעבירה סרק על פניה, רבינו, שבת, כב, כג. ואינו דומה למורח משחה, משום שאין מחמת משחה, שכבתי. ורק קצת שומן שמחליק העור. ואין זה בגדר ממחק או ממרח."
1. האם יש במייק אפ חשש ממרח, ואם יש, מדוע? הרי סברת מורנו הרב יוסף קאפח שייכת גם פה (האם יש הבדל בין אודם למייק אפ)?
שוב שלום במחילה הרב התכוונתי לשאול האם אני צריך לשבת בקידוש כדי לכבד את הסבתא או לדבוק במנהג אבי לעמוד בקידוש
תודה