דילוג לתוכן העיקרי

שאלות משנה תורה

לכבוד הרב שליט"א סליחה על ששלחתי הרבה שאלות בבת אחת אז פיצלתי את השאלות
1) פ"ד, א) אדם שנשא אישה פטור מק"ש - בלילה או גם ביום?
ב) במקרה זה מארי בהערותיו נראה שלא הכריע לאחד מהמפרשים אלא רק הביא את שיטותיהם. כיצד אי יכול לדעת במקרה זה או כזה מה ההלכה?
2) בהלכה ג' מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו עד שיקברנו, גם כאן בהערות מארי לא הביע דעתו בשיטות. איך אוכל לדעת מה ההלכה בדין אדם שמת לו מת ולא מוטל עליו לקברו שמארי הביא דברי הכס"מ ודברי החולק פת"ש סימן שמ"א ס"ק כא' שסובר שהרמב"ם כתב "עד שיקברנו" ולא עד שיקבר?

תפילין ושאלה נוספת

לק"י לכבוד הרה"ג שלום. 1- כיצד מלפפים את שלוש הכריכות של התפילין על האצבע האמצעית על פי מנהג תימן? 2- נדמה לי שהרמב"ם כותב שאדם צריך להעדיף את הקבוע אף על פי שיש בו רווח מועט, על פני הרווח המרובה שאינו קבוע. כרגע אני בהתלבטות לגבי עבודתי. אני מורה במקצועי, ועובד כמורה בבעלות של גוף ציבורי מזה 14 שנה. יש לי קביעות באותו מקום, אולם העבודה עצמה היא עם תלמידים קשים והנהלה מאוד תובענית ולא נוחה. בבית ספר זה אני מלמד מקצועות קודש ומדעים. ובו יש השתלמויות מרובות ללא תכלית רק כדי לרצות את הפיקוח. והדבר גוזל ממני זמן יקר של לימוד.

הקדמת המורה

לכבוד הרב שלום רב בהקדמת רבנו לספרו הקדוש מורה הנבוכים (בתרגום המורנו הרב יוסף קאפח) הוא אומר "וכן ימצא במדרשות ובהגדות סתירות גדולות כפי הסבה הזו, ולפיכך אומרים אין מקשין בהגדה". האם הרב יכול להרחיב ולהסביר בנושא כי מעט קשה לי להבין את האופן בו מתייחסים לדברי הגדה לאור הקדמה זאת. תבורך מפי עליון ישראל

דברי קבלה

שלום הרב הרמב"ם כותב כמה פעמים שדברי קבלה אין בהם מחלוקת לעולם. ודברים שנלמדים מהמידות שהתורה נדרשת בהם יש להם דין דרבנן. ולא הבנתי שהרי פעמים יש דברים שנחשבים כקבלה ויש בהם מחלוקת. לדוגמה: התורה מצווה למלך לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. וכתב הרמב"ם מפי השמועה שמונה עשרה אבל במשנה נחלקו על זה שלפי רבי יהודה מרבה הוא לו ובלבד של יסור לבבו וכן יש דעה שהאיסור הוא עשרים וארבע ולא שמונה עשרה. ואם כן לפי היסודות שקבע הרמב"ם האיסור של לא ירבה לו שמונה עשרה, לכאורה צריך להיות מדרבנן? המון
תודה

האם מותר לשיר בשלושת השבועות

בס"ד שלום וברכה אני זמרת ובונה כרגע תוכנית ב"ה למופע. מופע דתי ומטרתו קידוש שם שמיים, לנשים בלבד כמובן. בין היתר אני מתאמנת על שירים. האם מותר לי להתאמן בשלושת השבועות, האם מותר לי להתאמן עם המוסיקה המתנגנת ברקע (בבית כמובן ולא בציבור). בתשעת הימים אני לא אתאמן בכלל בלי נדר, אבל מה לגבי יז בתמוז עד ראש חודש אב? (חשוב לי למופע שלא תהיה הפסקה ושאזכור את השירים וכו'). מה צריך לעשות?
תודה

עבודה אצל ערבי - קצת דחוף אם אפשר

לרב השלום והברכה, שבוע שעבר הוסכמתי לעריכת דין, ואני מחפש עבודה בתחום. כעת הוצע לי ע"י עו"ד ערבי נוצרי, לעבוד אצלו (לאחר שהוא קיבל המלצה ממקום ההתמחות שלי, מוסד ציבורי שחלק גדול מלקוחותיו תובעים אותו). שאלתי היא, הבנתי בעבר שאסור למנות ערבי לתפקיד על הציבור. האם זה חל גם לעניין עבודה? כלומר האם עלי לסרב להצעה ולהמשיך לחפש עבודה על אף ההפסד הכלכלי (אי"ה הזמני) בכך, או שאין כל מניעה לעבוד עבור ערבי. אינני יודע אם זה רלוונטי לתשובת הרב, אולם מדובר בערבי נוצרי, כאשר שאר עובדי המשרד כוללים ערבים נוצרים ומוסלמים כאחד, ועו"ד יהודייה אחת.

הקדיש בסיום מסכת

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1- האם קדיש "דהוא עתיד לאתחדתא" המופיע בסיום מסכת, צריך להאמר על ידי יתום? 2- מי שסיים את המסכת איננו יתום, אך למד לע"נ מישהו אחר שיש לו קרוב האומר עליו קדיש, האם עדיף שהקרוב יגיד קדיש זה, או שהמסיים שאינו יתום יגיד? תזכה למצוות ולהגדיל תורה ולהאדירה.

מדיח כלים

כבוד הרב בנוגע לשאלה של מדיח הכלים (= האם צריך להפריד את הכלים החלביים והבשריים?) אשמח לדעת אם יש אפשרות להפריד את הכלים החלביים והבשריים ל2 מדפים שונים בתוך המדיח ז"א את הכלים החלביים לשים במגירה העליונה במדיח ואת הבשריים במגירה התחתונה האם אז זה בסדר להכניס אותם יחד? ואם אכן יש בעיה אשמח לדעת איזה פתרון יש לעניין על מנת לחסוך בחשמל כי בהחלט להפריד לגמרי את הכלים יוצר בעיה של חשמל ועלול לגרום לנזק כספי. (הרי ברוב הפעמים המדיח לא מתמלא רק מכלים חלבבים או בשריים אלא רק מכמות הכלים יחד)

Subscribe to moreshet