דילוג לתוכן העיקרי

חז"ל

ברצוני לשאול את מארי מה פשר אגדות אלה בתלמוד, וכיצד ניתן לפרשאותן ברוח ההגות הרמבמית. "האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו - דעתיה עילוה, ואי לא - לא יהיב דעתיה עילוה. מאי תקנתה - תשמש קמיה. איכא דאמרי: כל שכן דתקיף ליה יצריה. אלא, תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה, ותימא: דישתנא אנא. האי איתתא דעייל בה חיויא, ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא, וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי, וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא, ולותבו התם וליטרוקינהו בהדי הדדי, ולינקוט צבתא בידה, דכי מירח ריחא - נפיק ואתי.

תשובה

כבוד הרב שלום רב!
כיצד עושים תשובה? (בבקשה תן לי הוראות כיצד לנהוג - מפני שבכל מקום אומרים את המילה תשובה, אומרים לחזור בתשובה, לעשות וידויי שהוא חלק מהתשובה ובכל פעם אומרים רק ת - ש - ו - ב - ה. את איך עושים את התשובה לא רשום ..)

בורר

מארי נכבד.
1. אמי עושה בשבת סלט חסה עם בצל. ואני מעוניין לאכול רק את החסה ולא את הבצל. ובחסה, רק את החלק הקשה הלבן, ולא את העלה הירוק. האם אני יכול לברור רק חלקים אלו?
2. כנ"ל ישנו סלט עגבניות עם פלפל חריף. ואני מעוניין רק בעגבניות ללא חתיכות הפלפל. האם אוכל לברור?

צניעות או הכנסת אורחים??

שלום לכבוד הרב,
בעלי רוצה להזמין לבתינו את חבריו למטרת קירוב. אני גם אהיה נוכחת בבית בשעת המפגש. אני חושבת שישנה בעיה להזמינם משום צניעות שמא יסתכלו עליי. הרי ידוע שאסור לגבר להסתכל אפילו על אצבע של אשה. ואין באפשרותי לשהות מחוץ לבית לאורך כל משך הפגישה ביניהם, וגם אם אסתגר בחדר הם ירצו לומר לי "שלום". אז האם יש פה מקום להחמיר שלא להזמינם אלינו הביתה ולדרוש מבעלי להיפגש איתם מחוץ לבית? מצד שני זה ביטול מצוות הכנסת אורחים, אז מה עדיף?

גילוח שיער

מארי נכבד. קיבלתי תשובתך בנוגע להסרת שיער לשחיינים שאמרת שבחזה אני יכול להסיר שיער ובבית השחי לא. וניסיתי ללמוד הסוגיה, כפי שהביא הרמב"ם בהלכות עבודת זרה פרק יב. ושם הוא כתב: העברת שיער משאר הגוף כגון בית השחי ובית הערוה אינו אסור מן התורה, אלא מדברי סופרים. והמעבירו מכין אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים, במקום שאין מעבירים אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תקון נשים. אבל במקום שמעבירין השער האנשים, אם העביר אין מכין אותו. ומותר להעביר שער שאר איברים במספרים בכל מקום. ומזה אני למד:"
1. שאין זה אסור דאורייתא אלא רבנן, והעונש על העובר - מכת מרדות.

Subscribe to moreshet