תפילה
לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה