דילוג לתוכן העיקרי

בירור

לק"י לכבוד מו"ר רב הפעלים, הרב רצון ערוסי הי"ו. ראשית לפני שאשאל את השאלות והבירורים אציין שאני מוקיר ומעריך מאד מאד את פועלו של הרב הי"ו בתחומים השונים ובעיקר הפצת תורתו של מו"ר מארי קאפח זלה"ה.

חליטה

כתב מרי יוסף בפירושו למשנ"ת הלכות מאכלות אסורות... "ותורת אמת בפי המהרי"ט, ולפ"ז אנו שנהגנו כפי מסורת הגאונים וכמו שכתב רבנו אותם שוקיים שמוכרים בשוק שכידוע חותכים אותם אחר מליחה, אין להם תקנה אלא בצלייה, שאם ימלחם פעם נוספת הרי הצד שלא נחתך כבר פלט כל דמו וצירו (?) והשתא הצד שנחתך פולט דם, והיאך בולע? ולפיכך אין להם תקנה אלא בצליה ואח"כ מותר לבשלם. ורצוי לחלטם, אי משום שמא יסתפק בצליה קלה, אי משום שלא תשתכח תורת חליטה"
1. מה פירוש דמו/צירו - לא ממש הבנתי?
2. מה החילוק הרי למה שלא נמלח את הצד שנחתך? אודה למרי אם יפרט לי העניין.

מצעד השפלות

שלום לרב לקראת "מצעד הגאווה" שאמור להתקיים בשבוע הבא לוהטות הרוחות, ומקרב רבנים ודמויות מפתח בציבור הדתי נשמעות קריאות חריפות מאין כמותן נגד המאורע. לא באתי לשאול כעת את הרב על העמדת הדתית הראויה מול "אירועים" כגון אלו. אני מניח שבתוך העולם התורני אפשר יהיה למצוא, בדומה לנושאים רבים אחרים, דעות מגוונות. הדבר שמטריד אותי מאוד אינו העמדה, אלא הכלים שבאמצעותם היא תיושם. רבים קוראים למלחמה חסרת פשרות, עד כדי "מסירות נפש" (ביטוי שמשמעותו די עמומה לשומעים, אגב). אין מדובר רק בגורמים שוליים, אלא גם ברבנים בעלי השפעה.

מלך בסנהדרין

לכבוד הרב הרמב"ם כותב שאין מושיבין מלך בסנהדרין כיוון שאסור לחלוק עליו ולהמרות את פיו. וזה קשה, כיוון שמצינו הרבה מלכים שכן ישבו בסנהדרין ומצינו מלכים שהיו נשיאי הסנהדרין. דוגמאות:
1. משה רבינו
2. יהושע בן נון
3. דוד המלך (הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה אומר "דוד ובית דינו")
4. שלמה המלך (נאמר במספר מקומות "שלמה ובית דינו")
5. רבי יהודה הנשיא, שהיה לו בא"י מעמד של מלך ובכל זאת ישב בסנהדרין וחלקו עליו
6. שאול המלך (תוספות חגיגה טז, א ד"ה יוסי בן יועזר) איך מיישבים את הסתירה? כיצד המלכים האלו ישבו בסנהדרין אם אין מושיבים מלך בסנהדרין?

Subscribe to moreshet