הלכה
לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו נער שהגיע למצוות מאיזה גיל יוכל להתפלל שחרית מוסף ומנחה לפי מנהג יהודי תימן. בברכה ותודה.
שלום הרב.
ישנן מנהגים שנראים לי מעט תמוהים ומוזרים;
א. מדוע מכסים את העיניים בק"ש?
ב. מדוע בשמונה עשרה עומדים בפישוק רגליים?
ג. מדוע מראים האצבעות מול הנר בהבדלה?
בתודה מראש...
א. לצורך ריכוז כדי לכוון הכוונה.
ב. גם זה בגדר ורגליהם רל ישרה, לפי מנהג אבותינו. כי במעשה מרכבה נאמר ורגליה כרגל עגל.
ג. יש למעלה מ - 15 טעמים לכך וגם אופנים שונים של הסתכלות. יסוד העניין במובן הפשטי שצריך לברך על הנר עד שייהנה לאורו. ובאמת שההנאה מן הנר היא מיידית, בגלל סילוק החשיכה ע"י הנר. בכל זאת הרי"ף בתשובה כתב שמכופף את האצבעות, כדי להסתיר את אור הנר. ותיווצר צללית בתוך כף ידו, וכך הוא נהנה מאור הנר, הבחנה בין הצללית לבין המקום המואר בידו.
לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו נער שהגיע למצוות מאיזה גיל יוכל להתפלל שחרית מוסף ומנחה לפי מנהג יהודי תימן. בברכה ותודה.
לק"י
שלום כבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי. בקבלת שבת בפיוט "לכה דודי" בקטע האחרון מפנים המתפללים את גבם להיכל. אני נוהג שלא להפנות גבי להיכל
האם יש בעיה במנהגם זה? האם עלי לנהוג כמותם?
בברכה
שלום למארי ערוסי, רבנו פוסק בספ"ט של הל' תפילה, שבר"ח צריך לומר את סדר היום רק אחרי מוסף. אני מתפלל בבית כנסת שלא נוהגים כך. האם לקרוא כמותם את סדר היום בין קריאת התורה למוסף, או שעליי לא לקרוא עימם אלא לאמרו אחר מוסף?
היש הבדל לשיטת רבינו הרמב"ם בין עליית קטן למנין שבעה לבין עלייתו למנין שלושה?
מדוע חרגו ה"שאמי" מפסיקתו של בעל "שתילי זיתים" בנדון?
האם רצוי להעדיף משיקולי חינוך למצוות את העלאתו של הקטן אפילו למנין שלושה?
שלום כבוד הרב,
אני אודה לך מאוד אם תענה לי על מספר שאלות..
1. חלק מברכות השחר צריך לברך איך שמתעוררים וקמים מהמיטה, האם בעל קרי יכול לברך אותך?
2. הרב קאפח הדגיש שהברכה חייבת להיות קודמת לעשייה, מה קורה אם הקדמתי את העשייה, למשל נעלתי נעליים, האם מותר לי לברך "שעשה לי כל צרכי" אחרי שנעלתי? (כנ"ל לשאר ברכות)
3. עד מתי מותר לברך את ברכות השחר?
4. ממתי אפשר לברך את ברכות השחר? האם מחצות הלילה כמו אחינו הספרדים או מעלות השחר?
האם עדיף לגלול התורה למרות טורח ציבור או שעדיף לקרות על פה את הענין השני?
מדוע העדיפו בעבודת יוה"כ שיקרא הכהן הגדול בע"פ הענין השני ולא יגלול ס"ת למרות הקרבה בין העניינים?
יהודי תימן בניגוד לשאר העדות לא הוציאו שני ספרים בו זמנית. כיצד, איפוא, התגברו על בעיית "טורח ציבור"?
הישנן נסיבות שנתיר לאבלים להתפצל בימי "השבעה" ולשבת במקומות שונים?
בימינו שרוב הפטירות מתרחשות במוסדות ציבוריים, האם ישבו "שבעה" באותם מוסדות?
בנסיבות המחייבות שהיית האבלים מחוץ לביתו של הנפטר, היש לחשוש לפגיעה כלשהי בזכרו של הנפטר?
לק"י
שלום לכבוד הרב
אני לומד בישיבה תיכונית ובחודש אלול מתחילים לומר אשמורות בישיבה ויש שם מניין תימני שאלתי היא האם מותר לתימנים להתפלל שחרית שהחזן של שחרית (של המניין התימני) יהיה לא נשוי או להתפלל שחרית עם האשכנזים?
לכבוד מארי ערוסי שאלתי אם בחור רווק יכול להתפלל בשבת כי שמעתי שרווק לא יכול להתפלל בשחרית בגלל המרכבה מה עם שאר התפלות או שגם שחרית רווק יכול להתפלל אודה לרב אם ירחיב ואני אתלה את זה בבית הכנסת למנוע מחלוקת אנו מתפללים בנוסח באלדי
לרב רצון ערוסי שליט"א שלום.
א. מה הדין למזוזה שקבעו בבית קפה או בעסק של גוי (מוסלמי) מה לגבי קדושתה האם אין פה חילול השם כאשר חקרתי בדבר הוא השיבני שמי ששם את המזוזה הנו יהודי דתי כאשר המקום אין לו שום הכשר למאכלים שהוא מוכר ולצערי הרבה מאחינו היהודים נכנסים וקונים.
ב. מה דין זימון בעשרה כאשר היו תשעה אוכלים והעשירי הגיע למקום שכבר גמרו לאכול וכן נטלו ידיהם לברכת המזון האם הוא מצטרף לעשרה מבלי לאכול דבר מה.
מהו זמן "מנחה גדולה" ומהו זמן "מנחה קטנה" ועל שום מה נקראו בשמות אלו?
איזה תפילה מהן בסדר חשיבות יותר מהשניה או מי מהן לכתחילה והשניה בדיעבד?
האם תפילה בציבור בתפילת "מנחה גדולה" גורמת לשדרוגה ביחס ל"מנחה קטנה"?