דילוג לתוכן העיקרי

הערמה בתרומות ומעשרות

לכבוד הרב שלום! במסגרת לימודי הדף היומי נתקלתי בדברי הגמרא המתירה להערים על הפרשת תרומות ומעשרות על ידי הכנסת התבואה במוץ שלה או על ידי הכנסת התבואה דרך הגג וכו' ולא דרך פתח החצר. בדקתי בשולחן ערוך וברמב"ם ומסתבר שבאמת אם נוהגים כך אזי התבואה פטורה מתרומות ומעשרות עולמית. אני לא מבין, האם הגמרא מלמדת אותנו איך לרמות?? אם הקב"ה ציווה על תרומות ומעשרות אזי אנחנו צריכים לקיים אותם בשמחה, ולא לחפש איך להערים עליו.
תודה מראש.

עירוב בגבעת שמואל החדשה

לדברי בעלי יש בעיה בגבעת שמואל של טלטול בשבת מאחר שאין פה עירוב כי יש שטח לא מגודר פתוח שפוסל את העירוב. פנינו לרב הראשי והוא ענה שזהו עניין סבוך ולא קיבלנו תשובה עדיין. מה לעשות? האם יש הבדל בהלכה של העירוב בין ספרדים ואשכנזים ?

הגיית הטעמים השונים במסורת יהודי תימן

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלה שמעסיקה אותי מאוד לאחרונה: הרי ידוע, שאצל אבותינו, יהודי תימן, לכל אות ולכל סימן מסימני הניקוד יש הגייה שונה מרעהו. אם כן, מדוע דווקא בטעמים, נדמה כאילו יש רק כ -4 שינויים בהגייה בין טעם לטעם, כאשר יש הרבה יותר טעמים. לעומת זאת, בקהילות אחרות נהגו לעשות הבחנה גדולה יותר בן הטעמים השונים. האם באמת כך הדבר, או שמא צריך אוזן חדה יותר על - מנת להבחין בשינויים הדקים?

ברכה על מלאווח

שלום הרב.
בישיבה שלי מביאים מלאווח בארוחה שרוב החבר'ה מברכים מזונות על המלאווח. ראיתי בסידור "שיח ירושלים" כי הרב קאפח שינה את ברכת המלאווח ל"המוציא" אחר שראה את אופן עשייתו. מה ראה הרב קאפח ששינה את דעתו על כך? (בצק בהרבה שמן וכו') האם זה ישנה גם את פסיקת האשכנזים והספרדים לעניין הברכה על המלאווח?
בתודה מראש...

ישוב א"י

שלום הרב.
ידוע כי הרמב"ם לא מנה בספר המצוות את מצות ישוב הארץ וישנם מספר מפרשים החולקים אם זה לא נכלל בין המצוות או שזה נכלל אך לא נמנה מטעמים שונים.
רציתי לשאול - מה הייתה דעתו של מורי קאפח בדעת הרמב"ם וכן מהי דעת הרב?
בתודה מראש..

טעם עליון ותחתון

כבוד הרב שלום וברכה: ידוע שעשרת הדברות נקראות בטעם עליון בצבור שלא כמו הטעמים שרשומים בתורה בטעם עליון החלוקה שונה וגם הטעמים שונים. שאלתי היא מדוע יש הבדל בקריאה בצבור וקוראים בטעם עליון? ואם כן מדוע זה לא הנוסח היחיד?(כלומר שהיו רושמים אך ורק את הנוסח הזה כבר בחומש.)
תודה רבה חזק וברוך!

ברכת שהחיינו במועד

מנהג עדתינו לברך ברכת שהחיינו במועדים (חגים) בבית הכנסת, כלומר: גדול בבית הכנסת מברך והציבור עונה אמן. האם מנהג זה נכון או טעות? אם תשובת הרב היא שאפשר להמשיך לברך בבית הכנסת, עולה השאלה מה עם הנשים בבית, האם האבא יברך שוב ע"מ להוציא את אשתו ידי חובה?

Subscribe to moreshet