דילוג לתוכן העיקרי

מהי הדעה הבינונית?

כתב הרמב"ם: "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם". לא ברור לי איך בדיוק ניתן לקבוע מהי דעה בינונית - האם הדבר מוחלט או שהוא תלוי בחברה? למשל, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הנדיבים נותנים את כל רכושם לצדקה, והאנשים שנחשבים "קמצנים" נותנים רק חצי מרכושם לצדקה - אז הדרך הממוצעת היא לתת 75% מהרכוש לצדקה; מצד שני, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הקמצנים לא נותנים כלום, והאנשים שנחשבים ל"נדיבים" נותנים שקל לעני פעם בשנה - אז הדרך הממוצעת היא לתת שקל פעם בשנתיים... האמנם הדרך האמצעית נקבעת לפי החברה שהאדם חי בה?

האם אני מחוייב

חבר ביקש ממני מזוזות הכרתי לו סופר סתם שכן שלי. הנל הזמין אצלו וביקש שיבוא לקבוע לו הרב הסכים. ישבנו אצלו ולאחר מכן ביקש תפילין הרב הכין לו וביקש ממני לקחת לו. לקחתי והחבר לא שילם לי על התפילין. כל פעם דחה אותי והרב התקשר אליו ודחה גם אותו. על המזוזות שילם לו. עכשיו הרב פונה אלי בקשר לתשלום. אני מרגיש לא נוח האם אני צד בעניין .

תלמוד תורה

שלום לכבודו התחלתי להתעניין בגישתו ההלכתית - פילוסופית של הרמב"ם דבר מרכזי שהבנתי מגישתו העקרונית הוא: אסור שתלמוד תורה יהיה מקצוע. האם לאור המציאות בישראל, שעל פניה נראית כהפוכה לקביעת הרמב"ם, יש לראות משום זלזול באישיות דגולה כזאת שיש הסבר אחר? אודה בברכה להתייחסותך בכבוד רב אמיר נגר

מסכת בכורות מו.

שלום עליכם. במסכת בכורות מו. "ההוא דמקרי דרדקי אדריה רב אחא דקא פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אשכח דהוה דייק כוותיה" ופירש"י "פשע בינוקי - מלקה אותן ומתים" אם כך לפי שיטת רש"י מה היה ההיתר של רבינא להחזירו לתפקידו (ואפילו שלא נמצא דייקן כמותו) שהרי קרוב הדבר לשפיכות דמים פוטנציאלית. ועוד, לשיטת רש"י מיד אחרי שקרה המוות הראשון כבר היינו מצפים שהיה צריך רב אחא להזדעזע ולנדותו מתפקידו, אך מדיוק בדברי רש"י משמע שזה קרה מספר פעמים לפחות (כתב רש"י "מלקה אותן", וכתב "שהיו מתים". שתיהם לשון רבים)?
בתודה ובברכה

שונות

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. בשר עוף בחלב אסור - והרי זו גזירה לגזירה? ואין גוזרים גזל"ג?
ב. אישה שבעלה נפטר (ולא היו להם ילדים) ושאבו ממנו זרע ועי"כ עיברו את האישה מה דין האישה (לייבום וחליצה?). מה דין הילד?
ג. בסי' שכ"ח או"ח ה"ח פסק מרן: "מי שאחזו דם מקיזין אותו אפי' הולך על רגליו ואפי' ביום הראשון". ברעק"א סק"ח נאמר: "וע' שהר"ן ספ"ג דשבת שכ' אפי' מתכוין למלאכת רשות אם אותה מלאכה של פ"נ - שרי":
1. הר"ן לא כותב כלום ספ"ג דשבת לעניין זה!
2. "אפי' מתכוין למלאכת רשות"- הרי זו פשיטא? ואולי צ"ל למלאכת איסור?

Subscribe to moreshet