לכבוד הרב השלום והברכה שאלתי היא בכתובה של גרושה מעדות המזרח יש לכתוב שהיא הייתה גרושה מתרכתא?
ב) כיצד המנהג לכתוב שם של אישה או גבר שיש להם שם שניתן להם ביום הברית, או לאישה ביום לידתה. אולם יש להם שם לועזי כינוי שכולם כמעט מכירים אות/ה בשם הזה הכיצד יש לכתוב?
ג) כיצד כותבים את השם ז'נט יש הכותבים כך ג'אנט ויש הכותבים ז'אנט כיצד הוא המנהג הנכון ?

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה". משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה. אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות. ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים? יורנו מורנו.

סליחה שאני מטריד את הרב שוב ושוב בעניין הריסת בתי הכנסת שבגוש קטיף, אך אתמול הרב הציע למכור את בתי הכנסת לאמריקאים. ובינתיים שמעתי, שהרצון של הממשלה להרוס אותם, כדי שלא יהיו מוקד משיכה לימנים קיצוניים, שינסו בעתיד להסתנן לשם, ויסתכנו או גם יסבכו אותנו.

השלום והברכה למרן ראינו תשובת כבודו מיום כ"ג באייר כלשון הזה: 2". בדרך כלל אדם שרוצה לקצר מבעוד יום מתפלל ערבית של שבת מבעוד יום, ואח"כ מקדש ואוכל. " וכן תשובת כבודו מיום י"א באב כלשון הזה: התשובה: כותרת התשובה: הכנסת שבת תוכן התשובה: אין צורך, אבל עליך לחזור על ק"ש של ערבית אחרי צאת הכוכבים. וכן להמתין עד צה"כ כדי לקדש ולסעוד סעודת שבת. ולאחר בקשת מחילה נתקשה, שבתשובה ראשונה יעלה לקדש ולסעוד ואפילו לפני צה"כ (ואפילו לסיים). ובתשובה שניה יעלה לקדש ולסעוד לאחר צה"כ. כבר לימדנו כבודו שלרבינו יש לו לאדם לקדש מבעוד יום, אך לעניין הסעודה מה יהא הדין?

לכבוד הרב שלום וברכה!!!
בעז"ה ובשעטו"מ בעוד מס' ימים אעמוד תחת החופה במעמד הקדוש והנשגב של טקס הנישואין. ברצוני לדעת מה דין חדר ייחוד? האמת שיצאתי קצת מבולבל - האם לוותר על חדר ייחוד כדי לדלג על 'הבעייתיות' בצורך לכסות את הראש מייד אחר החדר ייחוד? ראיתי בתשובת הרב שיש בעייתיות בדילוג זה שכן יש צורך בעד להתייחדות ובכלל בסעודת המצווה. יצוין כי גם כלתי שתחיה וגם אני מבני עדת תימן. מה לעשות? לצאת עם כיסוי ראש מייד אחר חדר ייחוד זו דרישה גבוהה מאוד מאוד.... מאוד. לחבוש פאה... כלתי מתכוונת לחבוש כובעים ומטפחות אחר החתונה בעז"ה ובכלל מה הועילו חכמים בתקנתם? שורה תחתונה - כיצד לנהוג?

בס"ד שלום, חודש טוב ושבוע טוב לכבוד הרב.
אמנם זה לא עיקר שאלתי, אולם עליי לציין שלענ"ד כל הצבע הכתום יצא מפרופורציות, והמצב הוא שמה שהיה אמור להיות עיקר נעשה לטפל וההפך. כמה חבל שלא מעט בני נוער ואנשים, וביניהם כמה שאני מכיר אישית העדיפו והבינו שככל שיפיצו את הכתום יותר, כך יוטב ורוע הגזרה יתבטל. הם העדיפו זאת על פני תפילה חרישית וקריאת מזמור תהלים בכוונה. איפה מה שאנו אומרים "ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"?

ראיתי את תשובתו של הרב, שאוסר על ממשלת ישראל לפוצץ את בתי הכנסת שבגוש קטיף. והתשובה מובנת לגמרי, כי איך יעלה על הדעת, שאנו נפוצץ בתי כנסת כדי למנוע מהן ביזיון. ובמיוחד שאנו יוצרים תקדים מסוכן לשונאי ישראל. אך שאלתי אם בכל זאת יש דרך שתפקיע את קדושת בית הכנסת, מבלי שנפוצץ את בית כנסת.

חודש טוב לכב הרב, יורנו לעניינים במשנתו שלרבינו.
1. לעניין שמותר להעלות אזנים בשבת בין ביד בין בכלי. בהערת מורי במקום לא ברור לו עניין זה. האם ייתכן שהמדובר בתינוק רך שאזניו שמוטות למטה וכבר שמעתי שדרך האמהות לסוכן בשמן ולעצבן או על ידי תפיסה בגורם חיצון ( כלי במש רב?) בכדי לישרן ודבר זה מועיל מפני שהאוזן רכה.
2. מורי מביא מנהג תימן לשתיית קפה לפני התפילה. האם בכל המקומות שרבינו יאסור שתיה יהא שרי בקפה? ואם לא מדוע? ומה כוחו של מנהג זה?
3. החוזר בימות הגשמים לביתו וטליתו רטובה. המותר לו לפורסה לשם ייבושה? בברכה ותודה עשהאל

האם מותר להניח על הפלטה תבנית הפוכה, בגודל נניח של 5 ס"מ, וכך ניתן יהיה להוריד מן הפלטה ו/או להחזיר דברים לחימום במהלך השבת? משום שכך אין החזרה ישירה על פלטת החימום אלא על התבנית. האם זה משנה מה יהיה גובה התבנית? מה אם כן ניתן לעשות?

אני אקדים ואדגיש שאני לא פמיניסטית ולא בעלת דעות פמיניסטיות, אך רעיון זה עלה במחשבתי ומעניין אותי לדעת מה ההלכה בנושא. כפי הידוע לי שבירת הכוס בחתונה הוא הליך סמלי בלבד להזכרת ירושלים בזמן שימחת החתונה. האם זה באמת כך? ואם כן, אז האם הכלה יכולה לבצע את המעשה הסמלי הזה ולשבור את הכוס בחופה בחתונתה? בכלל הבנתי כי לא שוברים כוס, אלא שמים אפר על ראש החתן, אז אולי שילוב השניים יהיה חיוני לשנינו?
תודה רבה.