שלום לכבוד הרב יש לי מס' שאלות שלא מצאתי עליהם תשובה ברורה באף ספר.
1. האם מותר לכתחילה לקיים אירועים משפחתיים כמו חתונה ברית מילה בישיבה מעורבת (כאשר כמובן יושבים משפחות - משפחות ולא רווקים עם רווקות ) כך נוהגים שנים במשפחתנו וההרגשה היא שאם נעשה ההפך - ונפריד - אמנם זה לא יצור ריב כי המשפחות נוחות ב"ה - אך יהיה כמעין התנשאות.
2. בעבר שאלתי בנושא שמחה לאחר החורבן. בהמשך לשאלתי זו - האם שמחות של רשות שאין בהן מצווה כגון חינה הן מותרות לכתחילה? וכן מה עניין חינה בימינו (שהרי בתימן נהגו לערוך כחלק משמחת שבע ברכות ובישראל האירוע נפרד מהחתונה במרחק ימים)

לפני כ10 שנים או יותר פנינו למארי יוסף זצ"ל בשאלה טלפונית כיצד לנהוג לגבי הדלקת נרות חנוכה בערב שבת,בה היינו אמורים לשהות מחוץ לעיר מרחק של יותר משעה נסיעה. עד כמה שאנו זוכרים ההנחייה הייתה לבקש מאדם שיכול להדליק בביתנו את החנוכה ולשהות שם זמן מה וכך באמת נהגנו.אם אני לא טועה דאגנו גם להשתתף בפרוטה אצל המארחים. עד כאן רק שאנו לא זוכרים דיוקים אחרים אם היו.מה דעת הרב על כך ומה יוכל להוסיף?בעוד שכפי שהבנתי הנחיית הרב שונה?תודה מראש,ברוך תהיה.

שלום כבוד הרב.
ראיתי אנשים שבשיעור תורה כשהרב שמעביר את השיעור מזכיר שם של תלמיד חכם גדול שנפטר, הם עושים הידור. האם יש לזה מקור ?

שלום לכת"ר, מה הדין בנוגע לאדם בעל משפחה ודירה משלו, הנמצא משעות הצהריים ועד היום למחרת מחוץ לביתו, לדוגמא מתארח בבית הוריו או חמיו. כיצד ידליק נרות חנוכה בעצמו או ישתתף עם בעל הבית? האם צריך להשתתף אפילו שמודבר באביו או חמיו? ומה במקרה שבעל הבית מדליק בשעה מאוחרת? האם ידליק לבד בזמן הראוי?

שלום כבוד הרב,
אשמח לקבל תשובה מהירה. אנחנו מתארחים בשבת חנוכה בישיבה לצורך שבת חתן, ובעל השמחה דואג לשכירות המקום ולארוחות במשך השבת, האם כל משפחה ומשפחה חייבת בהדלקת נר חנוכה? או שיש לנו דין אכסנאי להשתתף בפריטי? תזכו למצוות

שלום כבוד הרב,
בבתי הכנסיות שהמושבים מסודרים ע"פ ספסלים אחד אחרי השני יוצא שיש אדם שנמצא מאחוריך. יוצא שבמידה והתחלתי תפילת שמונה עשרה והמתפלל שבספסל לפניי עדיין לא התחיל אני גורם לזה שהוא עובר לפני המתפלל. אפילו אם שנינו התחלנו עם הש"צ את התפילה כל עוד שלא התחלנו בידיוק באותו רגע את התפילה, יוצא שהוא עובר לפניי. מה לעשות?

שלום רב בשנים האחרונות אני נתקל בתופעה של מתפללים שמעדיפים "לוותר" על אמירת עלינו לשבח ולאחר הקדיש שלפני עלינו לשבח מסיימים את תפילתם ויוצאים מבית הכנסת, חלקם אומרים אותו בעל פה תוך כדי הליכה וחלקם לא אומרים בכלל.
רציתי לדעת קודם כל מה חשיבות אמירת עלינו לשבח. בנוסף, האם אדם כזה שיוצא (לא מחמת אונס) יש לו על מי לסמוך? והאם הרמב"ם מדבר בנושא זה?
תודה רבה