הרי ישנן מצוות חשובות מאוד כגון יראת ואהבת ה' וגם מצוות תלמוד תורה שלא נכנסו לאלו העשרה? ואילו לעשרה נכנסו מצוות שלכאורה אינן יסודיות כגון לא תחמוד ולא תענה...

איזו משמעות שבכלל לעשרה דברות אלו ויחודן, הרי הכל נאמר בסיני. אומרים בשם חכמינו שאלו העשרה כוללים כל התורה היאך נוכל להבין זאת?

שמעתי שמועה לבאר שאלו המצוות והלאוין נבחרו דוקא היות שבהן היה צריך אותו דור שלעבדי מצרים חיזוק מיוחד. האם פירוש זה ייתכן?

הרי בכיפור אפילו חושדים בכהן גדול.

אם כך מנהג יהדות אשכנז שהם עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות כמנהג הקראים. איך נדון אותם?

?1 מה דין השער אם הדלת נמוכה, שליש מגובה השער, רק בגובה המספיק כדי למנוע את יציאת הילדים הקטנים באופן חופשי. האם שער כזה חייב מזוזה למרות שהדלת כל כך נמוכה?

?אפילו לא מדובר בשליש גובה השער אלא בקושי עשרה טפחים.

2 האם יש חיוב מזוזה בצורת פתח שנעשית בקיר ללא דלת שמשמשת ככניסה למסדרון המוביל לחדרים או ככניסה למטבח?

1. רבינו כותב " הרואה פרי חדש", שגם פירות האדמה נקראים פרי, האם על דרך הרשות  או בדרך ראיה, נוכל לברך על שום חדש וכיוצא בזה שהחיינו ?

2. כל השנה מצויים תמרים בשווקים, אם נניח שאכלתי היום תמר משנת תש"פ, ומחר יגיע לידי תמר משנת תשפ"א, אוכל לברך שהחיינו על הפרי החדש, אפילו בהפרש של יום ?

3. ברצוני להחליף רק בתי מזוזות, האם אברך " לקבוע מזוזה" ?

בברכת "ברוך המשקה מים חיים לצמאי נפש"

האם נכה עם כיסא גלגלים שלא יכול לעמוד, האם יכול לקום לתורה? כי יש מחלוקת בעניין

אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...

היום מצוי מאוד שהמטבח וחדר האוכל נמצאים באותו מקום בבית. האם במקרה כזה לא עדיף להכין את כל המאכלים גם ליום טוב וגם לשבת כבר מערב יום טוב? מכיוון שידוע לנו מראש שכתוצאה מהכנת המאכלים המטבח יהיה מטונף ולא נוכל לעשות ספונג'ה כרגיל וזה יפגע בשמחת היום טוב שלנו.