שלום רב!
אני הלכתי בדרכי אבי בעניין פסיקת הלכה וקבעתי לי את שולחן ערוך המקוצר, ועכשיו כשבגרתי והתחלתי לחקור על המסורת ועל מנהגי תימן, החלטתי לחזור למקורות ולפסוק ע"פ רבנו, ומכיוון שמורי ע"ה היה הבקיא בדורנו לעניין מסורת תימן ותורת רבנו החלטתי ללכת בדרכיו, וכשמצאתי את האתר נצח ישראל, החלטתי ללכת ע"פ פסיקת ההלכה של הרב כממשיך דרכו של רבנו ושל מורי.
אך יש דברים שקשה לי לפסוק כמו הרב, לדוג' בעניין תכלת ועלייה להר, אני עולה להר ושם תכלת וככה גם עושים אצלנו בישיבה..

שלום רב!
אותי למדו באז שהייתי ילד ששמים יד ימין על העיניים בזמן קרית שמע, וחבר שלי אמר לי שיש לו חבר רמבמיסט שקורא קרית שמע בלא יד על העיניים, ואכן בדקתי את זה וראיתי שהרמב"ם לא מזכיר הנחנת היד על העיניים.
א. האם באמת לפי רבנו לא צריך לשים יד על העיניים בקרית שמע?
ב. האם כך גם היה מנהג תימן שלא לשים יד בקרית שמע?
תודה רבה!

שלום רב!
הבנתי יש שינויים בין ספרי תורה של תימנים לספרי התורה של שאר העדות.
א. האם אני יכול לברך ולקרוא בספר תורה אשכנזי?
ב. אני יכול לקרוא למישהו שלא בקי מספר תורה כזה?
ג. האם יש חילוק בין שאני אעלה אברך ואקרא או שרק אקרא?
ד. אם אני לא יכול לעלות לתורה בס"ת כזה, איך לנהוג אם מעלים אותי? בישיבה ביקשתי שלא יעלו אותי כרגע עד שאבדוק את העניין..
ה. מה דין עלייה לתורה בס"ת שלא מעובד ע"פ רבנו או שהקלף לא ע"פ רבנו?

ראיתי שבגמרא נידה פרק כל היד דף יד. מדובר שם על רוכבי גמלים ועל חמרים, ויש חילוק בין מי שמוביל את החמור למי שרוכב, ובגמרא זה מוזכר לעניין טומאה וטהרה.
וגם רבנו כותב את זה בהלכות תרומה וברמב"ם מוזכר רק רוכבי גמלים, ובהערה של מורי במקום (ניראה לי בשם הרידב"ז) הוא אומר שהגמלים זה בגלל שעורם מחמם ביותר והוא לא ירגיש בזה.
ןמרן בעל השו"ע כותב את זה בהלכות אישות ולא עושה חילוק בין הבהמות, ואוסר על כל רכיבה בלא אוכף על בהמה.
א. ע"פ רבנו,האם הדין של סוס הוא כמו רוכבי גמלים וחמרים לעניין טומאה וטהרה?

ב"ה שלום כבוד הרב רצון ערוסי ב וג' שנים לפני היובל – מה הכוונה? מדוע הניסוח כך? האם הכוונה ב שנים או יותר?
תודה משה ויקרא פרק כה מא וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל - מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל - אֲחֻזַּת אֲבתָיו יָשׁוּב תורה תמימה ושב אל משפחתו - תניא, א"ר אלעזר בן יעקב, במה הכתוב מדבר (?), אם במוכר עצמו הרי כבר אמור (נכתב במקום אחר), ואם בנרצע, הרי כבר אמור, הא אין הכתוב (כאן) מדבר אלא במכרוהו ב"ד (בית דין (כי גנב)) ב' וג' שנים לפני היובל שהיובל מוציאו (למרות ששווי הגנבה לא מוחזר במעט שנים) (קדושין ט"ו א'):

באיזה שעה (כמה דקות אחר שקיעה) מותר לעשות מלאכה? האם זה שונה במקומות שונות בעולם? האם זה בשעות זמניות? כמה דקות בארץ ישראל? כמה במקומות צפון באירופה או ניו יורק? האם זה שונה בקיץ או בחורף? מה אם מקומות דרום מישראל כמו מצרים או באפריקה על קו משווה. תודה על תשובת כבודו.

לק"י
שלום רב!
אני שיעור ב' בישיבת הסדר גבוהה, ואני לומד ממשנת רבנו, הנבחר באמונות ודעות, ותורות חובות הלבבות ויש לנו שיעור כוזרי, והתחלתי ללמוד גם מורה נבוכים אך קראתי את ההקדמה של רבנו למורה שהעלו בי חששות שמא אולי לא למדתי מספיק בשביל להתחיל ללמוד את המורה...
האם אני יכול ללמוד מורה נבוכים?
אבא שלי גם אמר לי שיש פיסקה של הרב שמדברת על זה שירידת הדורות זה אצל גדולי הדור אבל אצל ה'עמך' יש עליית הדורות, האם זו סיבה לומר אולי שאזהרת רבנו לא נועדה לבני דורונו?

ערב טוב כבוד הרב רציתי לשאול:
1. האם גם לשיטתנו (שיטת מהרי"ק) יש לחשוש לעניין "חלק" בכשרות הבשר?

2. במקרה שבו אני אוכל מחוץ לבית במקומות שמגישים בהם אוכל בשרי ולמקום עצמו יש תעודת כשרות, האם ישנם עוד דברים שאני צריך לבחון לפני שאני אוכל שם? (כגון חלק או כשרות מהדרין וכו'...)

שלום רב!
בעניין שתייה בפורים וצוות 'עד דלא ידע'
ראיתי כמה תשובות של הרב על עניין השתייה.. שלא יותר משיעורו...
רציתי לשאול כמה שאלות.. מחילה מכבוד הרב אם אני מטריח או שואל שאלות שנשאלו..
א. אני לא שותה בכלל משקאות אלכוהוליים כל השנה, כי זה לא בריא לגוף, לא כי אני לא מסוגל, מה דין יותר משיעורו בשבילי? שנה שעברה הגעתי לבקבוק ערק בערך..
ב. האם אני יכול לקיים את זה בערק? אני ממש לא אוהב יין...
ג. אני לומד בישיבה שבא השתייה והשמחה לא יוצאת בגבול הטעם הטוב ואף אחד לא מאבד את הצפון...