שלום כבוד הרב,
ראיתי אצל הזקנים בבית הכנסת (תימן בלאד) שמלפפים את התפילין דיד באצבע האמצעית בפרק העליון האמצעי והתחתון ולא כמו שראיתי בהלכה אחת באמצע ושתיים למטה, ברצוני לשאול איך לנהוג? בהערכה ותודה רבה.

ילמדנו רבנו,
אשה המבכרת זכר באיזה מקרים יהיה הוולד פטור מפדיון הבן?

שלום לכבוד הרב,
1. האם ש"צ המתפלל בנוסח שאמי, כאשר הנסיבות כופות להתפלל תפילת י"ח אחת (ללא חזרה) בשחרית, והוא מתפלל עד "הא - ל הקדוש" ומשם ממשיך בלחש, האם עליו לומר את ברכת כהנים (בהנחה שאין כהנים במניין) בקול רב, בעת הגיעו אליה?
2. מהו המקור לכך שאין התימנים נוהגים לומר "עלינו לשבח" בסיומה של תפילת מנחה, כאשר הם מתפללים סמוך לערבית, ואינם יוצאים מבית הכנסת בין שתי התפילות, והאם יש הבדל בין יום חול לשבת, שהרי בשבת ישנה הפסקה לסעודה שלישית, שאז אולי כן יש לומר "עלינו לשבח"?

שלום לכבוד הרב
מהו זמן אכילת פרס לדעת מארי? שלוש דקות או חמש דקות או אחר? בברכה

לק"י שלום לכבוד הרב!
יש לנו תרמוס עשוי מתכת מבפנים ומבחוץ, התרמוס משמש כל השנה לשמירת מים חמים בלבד. האם מותר להשתמש בתרמוס גם בפסח? או שמא צריך להגעיל אותו?
תודה רבה מראש!

בהקדמה לפירוש המשניות כותב הרמב"ם: "ונאמין בכל מה שנעשה... שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה' לפי ששמענו לדברי הנביא שמצות עשה לשמוע לדבריו..." ואת דברי אנטגנוס במשנה באבות: "... אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס..." הרמב"ם פירש "רצה בזה שיהו עובדים מאהבה"
א. האם החילוק בין המקורות (שבאחד הרמב"ם מעודד ציפייה לגמול ובאחר הוא מסתייג ממנה) זו השאלה האם הגמול הוא בדין/זכות/שכר או שמא בתורת חסד/הטבה/פרס?
ב. אם כן, הרמב"ם היה צריך לפרש באבות "רצה בזה שיהו עובדים בשביל השכר ולא בשביל הפרס"

שלום לכבוד,
תודה מראש על תשובותיו המחכימות.
1. בדין 'חוזר וניעור', כפי מה שאני יודע, אנו מקפידים על מצה שמורה כל ימות החג, היות שלמעשה, בעשייתן מקפידים מאוד ולכן זה נותן לנו, בני עדת תימן, מענה בעניין 'חוזר וניעור'. האם הרב יודע לומר לי השנה אילו יצרני מצות מקפידות על כך?
2. מוצרים אחרים (לא מצות) שאנו קונים בסופר, האם גם בהם ישנו חשש של חוזר וניעור ויש לקנות רק מהכשרים מסוימים?

מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א ברצוני לשאול את כת"ר שאלה. רבנו בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה בפרק רביעי כותב שאסור לשמש בחדר שיש בו תפלין או ספר תורה. ולא מצאתי שכתוב שאסור לשמש בחדר שיש בו ספרי קדש אחרים שהרי יכל לכתוב רבנו ספרי משנה או תלמוד או תנ"ך, ולא כתב כן. יתירה מכך, שאלו פעם את מארי זצ"ל האם מותר להניח סידור על חומש והוא ענה שמותר, כי רבנו כתב בהלכה שאסור להניח ספר על ספר כשהוא כתוב על גויל/קלף כמו בעבר, ובספרי דפוס ניתן להקל, מה גם שיש כריכה, והיא עצמה מונחת על החומש, ואינה חלק ממנו...

אני יושב ולומד עם מו"ר אבא שיחי' שהוא גם מבוגר, בבית המדרש, האם מותר וצריך לקום בפני אדם אחר שמעל גיל שבעים כשנכנס לד' אמותי? כמו"כ האם כשאותו אדם אומר שהוא לא רוצה שאטרח לכבודו(גם כשאבא לא נמצא) האם לוותר על הקימה ולהפסיד מ"ע דאורייתא?
יישר כח לרב