מו"ר הנכבד. מה הדרך הנכונה לנהוג לגבי ההלכה בהנחה של אמה על אמה.
1. ראינו אצל מארי זצ"ל בבית מול הפתח ריבוע אמה על אמה צבוע בכחול. ונדמה שהעידו שהוא קנה את הבית מסוייד, ועשה כך לאחר מכן. מדוע בכחול? האם זה היה מנהג בתימן?
2. אני יודע שעל פי ההלכה אין חובה לקלוף אם קנה בית מסוייד, אלא שאני מעוניין להחדיר בבני ביתי ובאורחים את ההלכה הזו, ועל כן אני מעוניין לקלוף. אפשר?
3. יש שקולפים אמה על אמה, ומגיעים למקום הבטון (האפור) ואז כותבים "ירושלם" או "זכר לחורבן" וזה יפה. ועוצמתי כשנכנסים לבית זה ומיד רואים זאת. מה דעתך על דבר כזה?

אני מעוניין לשאול את המארי רצון כמה שאלות בענין דוד ואבישג:
א. כיצד התירו לדוד להתייחד עם אבישג? ועוד יותר שהרי שם מדובר ששכבה איתו בקירוב בשר ואין זה יחוד גרידא?
ב. קראו לי לבת שבע, משמע שבעל אותה מול אבישג (כראיה) ואין זה צנוע?
ג. הסיפור התחיל כשאבישג בקשה מדוד שישא אותה, הרי דוד זקן בא בימים ויתכן שימות לאחר זמן קצר והיא תישאר אלמנה כל חייה והיא ילדה צעירה, מדוע ביקשה זאת?

1) האם אדם ששותה תה לגימה לגימה צריך לברך ברכה ראשונה
2) אדם שלא בקיא בהלכה איזה ספר הוא צריך לפתוח כדיי לדעת את פסיקת יהדות תימן

לק"י ו י"ה אד"ב תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
שמעתי מפי תלמיד חכמים ש״כל הפושט ידו ליטול נותנין לו״ היינו ההגדרה לסוג שני העניים שחייב לחלק להם ביום הפורים, ומאחר שחלק לשני עניים כפי ההגדרה הנ"ל אין צריך לפי קו הדין ליתן ביום הפורים למי שפושט יד (כמובן שאינו יודע פרטים על הפושט). ואף אם טרם נתן לשני עניים אין צריך ליתן למי שפושט יד כשמכוון שיתן מעות פורים לשני עניים הידועים לו שהם נזקקים באמת. לפי קו הדין האם נכונים הדברים הנ"ל?
בכ"ר
שמעיה אפל

כב' הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א.