דילוג לתוכן העיקרי

האם אשכנזי יוצא ידי חובה בקריאה במגילה שנכתבה כמסורת תימן?

בתי עומדת להתארס עם בחור ממוצא אשכנזי. 
ואני הייתי רוצה לתת לו כמתנה לרגל אירוסיהם מגילה שברשותי, שהיא מגילה תימנית, שגם העור שעליו היא כתובה מעובד כדעת הרמב"ם. 
שאלתי היא אם מותר לו, לחתן האשכנזי, לקרוא בה והוא יצא ידי חובת קריאת מגילה למרות שהוא איננו תימני?
 

האם יהודי רשאי להדליק מזגן בשבת ליולדת או לחולה שאין בו סכנה?

שלום לרב!
הרמב"ם בהלכות שבת פרק ב' הלכה י' אומר שחולה שיש בו סכנה שנפל למשכב מותר אפילו ליהודי לחלל עליו את השבת(כמובן שזה לצורך אמיתי וכן רק אם זה איסור דרבנן ולא דאורייתא).
אם כך, אם אחותי ילדה לפני שבוע(שהיא נחשבת חולה שאין בו סבנה שנפלה למשכב) צריכה לדוגמא שאדליק לה מזגן לצורכה(כמובן שמזגן זה דרבנן).
מותר לי להדליק למרות שלא יהיה נזק אם לא אעשה את הפעולה או שמא מה שאמר הרמב"ם בהמשך ההלכה: "לפיכך מעלים אזניים בשבת, ומעלין אנקלי וכו..." כוונתו זה שמותר לישראל לחלל את השבת באיסור דרבנן רק אם יהיה נזק אם לא אעשה את הפעולה?
תודה רבה!

מה פירוש ״משתשקע החמה״ בזמן הדלקת נרות חנוכה לפי הרמב״ם והרב קאפח?

שלום כבוד הרב! 
בעקבות עיון בחבורה בעיר יהוד, נתקלתי בדברי הרב קאפח על שיטת הרמבם במושג שקיעת החמה. שמעתי גם מקצת מדבריך בשיעורים מוקלטים בנושא זו.
אם הבנתי נכון, החידוש הוא שכאשר הרמבם אומר שקיעת החמה, על דרך כלל הוא מתכוון למה שהעם קורא צאת הכוכבים.
שאלתי היא מה כוונת הרמבם בהלכות חנוכה כאשר כותב 'משתשקע החמה'. האם כמו בשאר המקומות הכוונה היא לזמן יציאת שלושה כוכבים, או שמה בגלל ההקשר של הלכות חנוכה הכוונה היא מה שהעם קורא שקיעה?
עיינתי בקצרה בפירושו של הרב קאפח על הלכה זו, ולא הצלחתי להכריע מה הייתה כוונתו.
בברכת חג אורים שמח וחודש טוב.

מה נחשב קטע שלם שחסר במגילה ופוסל אותה לפי הרב קאפח?

לכבוד מו"ר שליט"א

בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ו (אות ט) כתב מארי: "ורבותינו פירשו לנו, דכשחסר קטע שלם הרי אינה כתובה כולה ופסולה אפלו היה מיעוט דמיעוט בין בתחלה בין באמצע בין בסוף. וההיא דהלכה י׳ שהטשטוש או ההשמטות הן תיבות בודדות או פסוקים בודדים פזורים על פני כולה."
למה כוונת מארי ב"קטע שלם"? מה נחשב קטע שלם שפוסל את המגלה?

ילמדנו רבנו והשי"ת יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים

האם קריאה משובשת במגילה המשנה את העניין מעכבת יציאה ידי חובה?

לכבוד מו"ר שליט"א

בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ז הביא מארי מחלוקת המ"מ והלב"מ בדין הקורא את המגלה קריאה משובשת שיצא ידי חובה שלמ"מ היינו דוקא אם לא שינה את העניין, ולבה"ר בכל גוונא אין מדקדקין בטעיות ואין חילוק בטעיות.
א. מה הוא הפירוש הנכון בדברי רבנו?
ב. האם שמעתם ממארי זלה"ה הוראה בענין?
ג. כיצד יש לנהוג הלכה למעשה?

ילמדנו רבנו כי למימיו הטהורים אנו צמאים.

כיצד נוהגים בתפילה, בברכות ובמועדים לפי מסורת תימן והרמב״ם?

א.    חזן שהתחיל קדיש ואני עומד האם אוכל לשבת אפילו מיד או שאצטרך  לחכות עד אמן יש"ר.
ב.    אם יצא שהתפללו תפילה אחת האם צריך להקדים ג' תיבות לפני החזן בשביל לענות אמן וכדעת מהרי"ץ, או שצריך להגיד תמיד מילה במילה עם החזן ולא לענות אמן מחשש להפסק וכעונה אחר ברכותיו שהוי דבר מגונה כדעת מארי יוסף קאפח.
ג.    האם סוף זמן קריא"ש להרמב"ם הוי כמו המג"א או כמו הגר"א, כי מצאנו דיוקים ברמב"ם לכאן ולכאן.

Subscribe to זמנים