דילוג לתוכן העיקרי

משנה תורה לרמב״ם, ספר אהבה: הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה.

על מה עדיף לכתוב מזוזה כיום לפי הרב קאפח, גוויל או דוכסוסטוס?

שלום הרב,

אני ראיתי שהרב קאפח בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פ"א מס' 11 כותב שהעידנא שאין קלף או דוכסוסטוס מעובד "כמצותו" עדיף לכתוב מזוזות על גויל. מה היתה כוונת הרב שאינם מעובדים "כמצותו" האם כווהתו היא שאינם מעובדים בעפצא? או כמו שהוא כותב לעיל שהמליחה נעשה על הרוב על ידי גוים? ואם כוונתו היתה ככה, הרי לפי הרמב"ם הדין הוא שעור של מזוזות אינו צריך להיות מעובד לשמה.

מה עדיף היום לכתוב על דוכסוטוס או על גויל?

האם גוף תאורה שהוצא מארון הקודש חייב בגניזה?

יש ארון קודש עם ספר תורה, ושמו בחלל הארון תאורה. 
עכשיו רוצים להחליף את התאורה. חובה גניזה?
מותר להשתמש בזה,  למטרת חולין?
כי
כתב הטור (או"ח סימן קנד): "תשמישי קדושה כגון: ...וארגז שנותנים בו ס"ת או חומש וכסא שנותנים עליו ספר תורה ווילון שתולין לפני ההיכל יש בהן קדושה וצריך לגונזן". וכ"פ השו"ע (קנד, ג).

האם ספר תורה המובא למניין זמני בשבת צריך ליווי בהחזרתו?

לק"י
שלום לכבוד הרב הי"ו
מניין שאין לו בית כנסת ומתפלל בכיתה בשבתות ומועדים לוקח את הספר בשישי לחדר שנמצא בתוך הכיתה ובו יש ארון עבור הספר לכל השבת ובמוצ"ש מחזיר את הספר.
מדברי רבנו הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הל' יא, "היה מהלך ממקום למקום וספר תורה עמו.." נראה מרבנו שאין איסור ללכת עם ספר תורה יחידי.
בהלכות תפילה פרק יב' הל' כד "מקום שמוציאים ספר תורה אחר שקוראין בו ומולכים אותו לבית אחר להצניעו אין הציבור רשאין לצאת עד שיצא ספר התורה וילוו אותו והן אחריו.."

האם לאבל יש קדימות כשליח ציבור, ומתי מניחים תפילין בשחרית בחורף?

1.    האם ישנה עדיפות ברשימות לשליח ציבור שהוא בשנתו הראשונה לאבל? ראיתי עדות שמכנים זאת "חיוב" ואצלנו יש כאלו שחושבים שצריך לתת לו עדיפות בקדימות להיות שליח ציבור.

2.    זמן תפילין שהוא מתאחר בזמני החורף יש אצלנו מניחים תפילין לפני הזמן ומברכים רק  בישתבח, ויש כאלו שמחכים עד הזמן ומניחים. מה הנכון לעשות?

אילו פתחים בפרגולה סגורה במרפסת חייבים במזוזה?

סגרו פרגולה במרפסת מקורה (אפילו מזגן יש בה) בדלתות אלומיניום (זכוכית). 
משני הצדדים הדלתות ישמשו לכניסה מהחצר ויציאה. 
אבל מהחזית הדלתות לא ישמשו ליציאה וכניסה, אלא רק לאוורור. 
האם חייב במזוזה גם בדלתות החזית?
עיין בפרק ו׳ הלכה א׳ והלכה יא׳
(״בית שיש לו פתחים הרבה…״)
 

קוראים את המגילה: כוונה, הקשבה וכתיבה כשרה

תוכן
הדיון בכוונה מבחין בין קריאה רגילה בפורים לבין כתיבה, דרשה או הגהה, ובין כוונת מצווה לריכוז בתוכן. שמיעה בפועל אינה זהה לנמנום. בהמשך נידונים קריאה בישיבה ובכמה קולות, מגילה בתוך הכתובים, דיו, עיבוד העור ושרטוט, תוך שימור מחלוקות הרמב״ם והפוסקים על חומרי הכתיבה.
תגיות

לשמוע את כל המגילה: סדר הקריאה, שפה ורמקול

תוכן
קריאת המגילה צריכה להיות כסדרה, גם כשדילגו על פסוק או הגיעו באמצע הקריאה בציבור. הפסקות אינן פוסלות בדיעבד כשהקריאה ממשיכה לפי הסדר, אך אין זו דרך רצויה. השיעור דן בהבנת שפה, בתרגום הכתוב לפני הקורא, במחלוקת על שפה וכתב שאינם תואמים, ובצורך לשמוע את הקורא עצמו ולא להסתמך על רמקול.
תגיות

מגילה בלי טעויות: מתי אפשר להוסיף ניקוד?

תוכן
לצורך ציבור שאינו מיומן בקריאה, נראים הדברים שמותר בשעת הדוחק לסייע בניקוד ובטעמים במקומות המכשילים. ההנחיה המסכמת מעדיפה סיוע נקודתי ולא ניקוד גורף של כל המגילה. הדיון בכשרות ספר תורה מנוקד מובא כמחלוקת וכביאור בשיטת הרמב״ם, ולא כהוראה מעשית לנקד ספר תורה לכתחילה.
תגיות

מגילה בלי עץ חיים: האם היא כשרה?

תוכן
מנהג יהודי תימן המתואר אינו מחייב עץ חיים במגילת אסתר, ונראו מגילות בלי עץ בראשן או בסופן. חיבור עץ הוצג כתוספת מאוחרת שנלמדה מקהילות אחרות, וגם שם לפי רוב הפוסקים הוא אינו מעכב. יש להבחין בין עמוד עץ, חלק ריק ביריעה ודיני הגלילה, ולא להעתיק למגילה את כל דיני ספר התורה.
תגיות

מגילה מנוקדת בשעת דוחק: מה מותר ומה נשאר לכתחילה?

תוכן
קריאת מגילה היא חובת היחיד גם כשנבצר ממנו להצטרף לציבור, ויש לקרוא ממגילה כשרה. לכתחילה נשמרת המסורת לכתוב בלי ניקוד ולהחזיק את קלף הברכות בנפרד. בדיעבד ובשעת דוחק נמסר שאפשר לסמוך על היתר מגילה מנוקדת בתנאים שנידונו, כדי למנוע שיבוש המובן. אין להסיק מכך היתר רגיל לניקוד ספר תורה או להחלפת תפירת גידים בדבק.
תגיות
Subscribe to הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה