מה מנהג תימן בנתינה זכר למחצית השקל, ומאיזה גיל נותנים עבור הילדים?
1 כמה צריך להביא תרומה לזכר מחצית השקל תרומה?
2 האם אפשר לתרום להליכות עם ישראל?
3 אם יש לי 8 ילדים, מאיזה גיל חובה לתת לכל ילד?
מי שלא הספיק לשמוע מגילה בציבור עדיין חייב בקריאתה. אבל מה יעשה מי שאינו יודע לקרוא כראוי, והאם ניקוד על גבי הקלף יפתור את הבעיה? הבירור מפריד בין כשרות המגילה, ניקודה, תוספת ברכות ותיקון היריעות — ובין הדרך הראויה לכתחילה להקלה המסויגת בשעת דוחק.
היש הבדל בדין בין קריאה בציבור לבין קריאה ביחיד?
היש הבדל בין ניקוד האותיות והטעמים לבין חקיקת סימנים?
האם ניתן לכתוב את הברכות בגוף המגילה?
מגילה שנקרעה או נפרמה – האם ניתן להדביק או לתפור בכל סוגי החוטים?
האזינו להבחנות בין מגילה לספר תורה ובין ניקוד, חקיקה ותוספות, ושמרו על תנאי שעת הדוחק.
קריאת המגילה היא מצווה מדברי סופרים המוטלת על כל יהודי בוגר, איש ואישה. היא שונה מקריאת התורה, הנידונה כחובת הציבור. מי שנאנס ולא שמע את קריאת התורה בציבור, ואין במקום עוד עשרה, אינו עומד באותו מצב של מי שטרם קיים קריאת מגילה.
לגבי מגילה, החיוב האישי נשאר: יקרא לעצמו, ואם אינו יודע לקרוא ילך למי שיודע ויוציאו ידי חובה. קריאת הלילה זמנה כל הלילה וקריאת היום זמנה במשך היום, לפני השקיעה. העדר אפשרות להצטרף למניין אינו סיבה לוותר על קיום המצווה.
יש להקפיד על כשרות הקלף והכתב, ולרכוש או לשאול מגילה ממי שמכיר את ההלכות ומחזיק מגילה כשרה. במובנים מרכזיים דינה כספר תורה, ואין די בכך שהיא נראית כמגילת קלף.
יריעות המגילה נתפרות בגידים. תפירת יריעותיה בחוטי פשתן או צמר, וכן הדבקתן בנייר דבק, אינן תחליף לתפירה הכשרה הנידונה כאן. מגילה שיריעותיה לא חוברו כדין אינה נעשית כשרה רק מפני שהכתב עצמו נכתב כראוי.
בהמשך נזכרת גם ההקלה הנובעת מכך שהמגילה נקראת איגרת, לעניין מספר חוטי הגידים. אין להפוך הקלה בפרטי תפירת הגידים להיתר להשתמש בכל חומר אחר.
נידונה מחלוקת ראשונים על כתיבת ברכות ופיוטים בגוף המגילה. בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצא סעיף ט, מובא שהכתיבה בדף הראשון אינה פוסלת. זו דעה מקילה שנפסקה שם, ולא סיבה למחוק את המנהג שהקפיד להפריד את התוספת.
במסורת אבותינו קלף הברכות שלפניה ולאחריה והקטעים הנלווים עומד בפני עצמו. מניחים אותו בתוך המגילה כשהיא נגללת, כדי שלא יאבד, אך אין תופרים אותו כחלק ממנה. הטעם הוא החשש שתוספת שאינה מנוסח המגילה תיחשב פגיעה בכשרותה.
מובאת גם הוראה במקרה של מי שביקש להצמיד קלף ברכות: להשתמש בחוטי צמר או פשתן ולא בגידים, כדי שלא ייחשב חלק מחיבור יריעות המגילה. יש להבדיל היטב בין ההצמדה הזאת של קלף נפרד לבין תפירת יריעות המגילה עצמה, שבה נדרשים גידים.
בתשובת הרשב״א נידונה מגילה הכתובה בתוך קובץ כתובים, בתפירה ובצורה שאינן מתאימות למגילה כשרה. תשובתו שוללת את הכשרות מטעמי צורת הכתיבה והתפירה, אך אינה רואה בניקוד עצמו סיבה לפסול מגילה. דבריו מובאים בבית יוסף ומשמשים יסוד לפסק השולחן ערוך.
לכתחילה אנו שומרים על הכתיבה המקובלת מדורות בלי ניקוד. אולם בדיעבד ובשעת דוחק יש מקום לסמוך על הדעה המקילה במגילה, ובפרט כשאין יודעים לקרוא כראוי ועלולים לשבש את משמעות המילים.
בסיום נמסרת אפשרות כזאת כהוראת שעה לציבור הנתון בקושי המתואר: מגילה הכתובה כדין, שיש בה ניקוד המסייע לקריאה נכונה. אין זו הנהגה רגילה לנקד כל מגילה, ואין ההקלה מתקנת קלף, כתב או תפירה שאינם כשרים. גם הכלל שאין מדקדקים בקריאה אינו מתיר שינוי המשנה את המובן.
בתשובה אחרת, המובאת באוסף תשובות המיוחסות לרמב״ן, נידון ספר תורה מנוקד בדיו. שם מובאת פסילה מתוך הדרישה לצורת הכתב כפי שנמסרה, בעוד הניקוד שייך למסורת הקריאה שבעל פה. תשובה זו עוסקת בספר תורה, ואילו התשובה הראשונה עסקה במגילה. כל אחד מן הדיונים נבחן לפי דינו.
מנגד, הרמב״ם לא מנה ניקוד בין שלושים הפסולים של ספר תורה. ההעדר הזה משמש בשיעור טעם לפקפק בפסילה בדיעבד, אף שהכתיבה לכתחילה נשארת בלי ניקוד. זהו בירור בכשרות, ולא היתר לכתחילה לשנות את דרך כתיבת ספר התורה.
עלתה טענה לפסול ספרי תורה תימניים שנמצאו בהם סימנים חקוקים במקומות הפסק. התשובה מבחינה בין ניקוד בדיו, שעליו נסבה התשובה שהובאה, לבין חקיקה. גם אם מקבלים את הפסילה בדיו, אין להרחיבה מעצמה לחקיקה שלא נדונה שם.
המסורת התימנית הוותיקה מוצגת כטעם נוסף שלא לפוסלה בהרחבה כזאת. כחיזוק נזכר בשיעור גם אזכור חקיקות בתפילין קדומים. עיקר הטענה ההלכתית נשאר ההבדל בין צורות הסימון והצורך ביסוד ממשי לפסילה, ולא רק הדמיון החיצוני ביניהן.
מסקנת הדברים
לכתחילה שומרים על מגילה כשרה הכתובה בלי ניקוד, עם יריעות תפורות בגידים וקלף ברכות נפרד כמנהג. בשעת דוחק המתוארת אפשר לסמוך על ההיתר במגילה מנוקדת כדי לקרוא בלי לשנות את המובן. אין לערבב בין ההקלה הזאת לניקוד ספר תורה, לחקיקת סימנים או לחיבור יריעות בחומר שאינו כשר.
האם מי שלא הגיע לקריאת המגילה בציבור פטור מן הקריאה?
לא. קריאת המגילה מוטלת גם על היחיד. יקרא בעצמו ממגילה כשרה, ואם אינו יודע לקרוא יפנה למי שיוכל להוציאו ידי חובה. העדר מניין אינו מבטל את חובתו.
האם מותר לכתחילה לנקד כל מגילה כדי להקל על הקורא?
הדרך הנמסרת לכתחילה היא לשמור על הכתיבה המקובלת בלי ניקוד. לצד זאת מובאת הקלה בדיעבד ובשעת דוחק, ובהוראת שעה לציבור שאינו יודע לקרוא כראוי, על יסוד הדעה שאינה פוסלת מגילה מחמת הניקוד עצמו. שאר תנאי כשרותה נשארים.
האם אפשר לתפור את יריעות המגילה בפשתן או בצמר, או להדביקן?
לא לפי הדין הנידון. יריעות המגילה עצמה צריכות חיבור בגידים, והחומרים האחרים אינם מחליפים אותו. ההוראה שהובאה על הצמדת קלף ברכות בחוט אחר עוסקת בקלף נפרד, ולא בהכשרת יריעות המגילה.
מה ההבדל בין פסק השולחן ערוך למנהג קלף הברכות הנפרד?
השולחן ערוך מביא שכתיבת ברכות או פיוטים בדף הראשון אינה פוסלת. במסורת המתוארת נשמרה לכתחילה הפרדה: קלף הברכות מונח בתוך המגילה בזמן גלילתה, ואינו נתפר כחלק ממנה, מתוך חשש לדעה המחמירה בתוספת.
האם ההיתר במגילה מנוקדת מכריע גם את דין ספר התורה?
לא. ספר תורה מנוקד בדיו נידון בנפרד, ומובאת בו דעה הפוסלת. השיעור מעלה ספק בפסילה בדיעבד מתוך העדר פסול כזה ברשימת הרמב״ם, אך אינו מתיר לכתחילה לנקד ספר תורה. אלה בירורים נפרדים.
מדוע מבחינים בין ניקוד בדיו לחקיקת סימנים?
המקור שהובא לפסילת ספר תורה עוסק בניקוד בדיו. אין להרחיבו אוטומטית לחקיקת סימני הפסק שלא נדונה שם. ההבחנה משמשת להגנת המסורת התימנית מפסילה שאין לה יסוד מבורר באותו מקור.
1 כמה צריך להביא תרומה לזכר מחצית השקל תרומה?
2 האם אפשר לתרום להליכות עם ישראל?
3 אם יש לי 8 ילדים, מאיזה גיל חובה לתת לכל ילד?
שלום הרב, אנחנו גרים בירושלים והשנה בשבת זכור כנראה נסע להורי אשתי שגרים במרכז והם יקראו מגילה במוצ"ש וביום א'.
1. מה נצטרך לעשות בעניין מצוות פורים אם נחזור לירושלים במוצ"ש? האם נתחייב לחגוג כפרוזים?
2. אם נחליט לחזור ביום א' לי -ם בצהריים האם נתחייב לחגוג גם כמוקפין?
בתודה ובהערכה.
לק"י
לכבוד הרב ערוסי שלום רב!
האם אני יוצא ידי חובה כאשר אני מאזין לדיסק של קריאת המגילה בעודי קורא עמו בלחש מתוך מגילה כשרה?
שלום לרב
1- מה הסכום שצריך לתת לזכר מחצית השקל השנה? 2- האם מותר לבקש בקשות פרטיות גם בשבת? (אם כן איפה מבקשים בקשות בשבת בתפילת העמידה) 3- האם מותר להתפלל או לבקש על דבר שאין לו סיכוי? (כמו זיווג אם בחורה שנראה חסר סיכוי)
יום ששי, ח' אדר תשע"ח 23.2.18 בנושאים:
א. כשרות המגילה והקריאה בה
ב. משתה פורים, משלוח מנות, מתנות לאביונים
מקורות: גמ' מגילה יח עמוד ב
שלום לכבוד הרב שליט"א,
השנה שפורים דמוקפין חל בשבת ומקדימים את קריאת המגילה ליום ששי כך שהפרוזים והמקופים בפועל קוראים באותו יום, האם יכול פרוז לצאת ידי חובה בשמיעה ממוקף וכן להיפך? או שמא כל אחד חיובו שונה ואינם מוציאים זה את זה אף על פי שהם קוראים באותו יום?
תודה רבה
כב' מורנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום וברכה.
רצינו לשאול מתי צריכים בני שכונת רמות בירושלים לקרוא את המגילה. וכן, מהי דעת גאון חכמי ישראל בדורנו מארי זצ"ל בנידון.
ברוך תהיה!