ציבור שאינו יודע לקרוא מגילה בלי ניקוד עלול לטעות במילים ובגבולות הפסוקים. האם אפשר לסייע לו בניקוד בדיו בתוך המגילה עצמה? הבירור מבחין בין עצם כשרות המגילה לבין הדרך הראויה לכתיבתה, ובין צורכי הקריאה הדחוקים לבין הוראה כללית לנקד מגילה שלמה.
🎧 האזינו לבירור כשרות המגילה ולגבולות ההקלה בניקוד, מתוך הבחנה ברורה מספר תורה.
השאלה נולדת מצורך בקריאה נכונה
נשאלתי אם אפשר לכתוב מגילת אסתר על גוויל או קלף כשהיא מנוקדת בדיו, לצורך ציבור שאינו יודע לקרוא בלא ניקוד וטעמים. נראים הדברים שיש מקום להקל לצורך זה, אך יש להבחין בין עצם הכשרות לבין ההנחיה הראויה לכתחילה.
ניקוד במגילה אינו כמו הוספת ברכות
השולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצא סעיף ט, מכשיר מגילה מנוקדת, וכן מגילה שנכתבו בדף הראשון שלה ברכות או פיוטים. במשנה ברורה מובאת אפשרות לכתוב גם טעמים כשאין מי שיודע לקרוא אותם בעל פה, ולברך על המגילה.
לעומת זאת, ביחס לברכות מודגש שלא לכותבן לכתחילה. מן ההבדל הזה מתבאר מקום להקל בניקוד ובטעמים כשיש צורך בקריאה נכונה, ולא רק להכשיר לאחר שכבר נכתבו. עם זאת, אין להחליף את בירור הצורך בהוראה גורפת לשנות את דרך כתיבת המגילות.
ספר התורה הוא דיון נפרד
בשולחן ערוך, יורה דעה סימן רעד סעיף ז, ספר תורה מנוקד נפסל, ואף נאמר שמחיקת הניקוד אינה מתקנת אותו. מובאים דברי ראשונים, ובהם רמב״ן, בעניין מסירת הספר כנתינתו.
מנגד, מורי מדייק מכך שהרמב״ם מנה עשרים דברים הפוסלים ספר תורה ולא מנה בהם ניקוד, שלפי שיטתו אין הניקוד פוסל. זהו דיוק פרשני בשיטתו, המצטרף לדעות נוספות, ולא אמירה מפורשת של הרמב״ם שיש להורות כך לכתחילה.
אף לאחר הבירור העקרוני, אין אנו מעיזים להורות לכתחילה לנקד ספר תורה בדיו. נזכר בהקשר זה מנהג אבותינו בסימונים על ידי חקיקה או הטבעה שאינה כתיבה בדיו. אין להפוך את הדיון העקרוני להיתר מעשי גורף בספר תורה.
עד היכן משווים מגילה לספר תורה?
בהלכות מגילה, פרק שני, הרמב״ם דורש כתיבה בדיו על גוויל או קלף ושרטוט, אך אינו מחיל על המגילה את כל דיני ספר התורה. גם ביחס לעיבוד העור לשמה יש הבדל מפורש.
לפי הביאור שאנו מציעים, משווים את המגילה לספר תורה בדברים שנאמרו בה במפורש. לעומת זאת, מובאת דרך רבנו תם, המשווה את המגילה לדיני ספר תורה פרט למה שהוצא מן הכלל במפורש. אלו שתי נקודות מוצא שונות, ואין לטשטש ביניהן.
לכתחילה כותבים כמנהג אבותינו
הדרך הראויה היא לכתוב מגילה יפה וטובה, כפי שכתבו אבותינו, תוך שמירת צורת הכתיבה וההקפדה הראויה. ההקלה אינה באה להחליף דרך זו.
כשיש ציבור שאינו יודע לקרוא כראוי, והטעויות במילים או בחיבור הפסוקים עלולות לשנות משמעות, נראה שבשעת הדוחק אפשר לסייע בניקוד ובטעמים. ההנחיה המסכמת היא להסתפק במקומות המכשילים, במקום לנקד באופן מקיף את המגילה כולה, כדי לסייע בקריאה בלי לפרוץ גדר.
מסקנת הדברים
יש מקום לניקוד ולטעמים בדיו במגילה לצורך קריאה נכונה בשעת הדוחק, אך ההנחיה המועדפת היא סיוע נקודתי במילים ובמקומות המכשילים. לכתחילה נשמרת דרך כתיבת המגילה המקובלת. הדיון העקרוני בספר תורה אינו הוראה לנקד אותו בדיו לכתחילה.
האם מגילת אסתר מנוקדת נפסלת מעצם הניקוד?
לא לפי פסיקת השולחן ערוך המובאת כאן. המגילה המנוקדת כשרה, ובמקום צורך מובאת גם אפשרות לכתיבת טעמים לשם קריאה נכונה.
האם ההנחיה היא לנקד לכתחילה את כל המגילה?
לא. ההנחיה המסכמת מעדיפה בשעת צורך סיוע נקודתי במילים ובמקומות המכשילים, כדי לסייע לציבור שאינו מיומן בלי להפוך זאת לשינוי גורף של דרך הכתיבה.
מה ההבדל בין ניקוד המגילה לבין כתיבת ברכות בדף הראשון?
השולחן ערוך מכשיר בדיעבד גם מגילה שיש בה ברכות, אך במשנה ברורה נאמר שלא לכותבן לכתחילה. לגבי ניקוד וטעמים מתבאר מקום להקל כשיש צורך בקריאה נכונה.
האם מן ההיתר במגילה נובע היתר לנקד ספר תורה בדיו לכתחילה?
לא. הדיון בספר תורה מובא כמחלוקת וכדיוק פרשני בשיטת הרמב״ם. אף לפי הבירור העקרוני, אין כאן הוראה מעשית לנקד ספר תורה בדיו לכתחילה.
מהו ההבדל בין שתי הדרכים בהשוואת מגילה לספר תורה?
לפי הביאור המוצע בשיטת הרמב״ם, מחילים על המגילה את דיני ספר התורה שנאמרו בה במפורש. בדרך רבנו תם מובאת נקודת מוצא הפוכה: דיני ספר תורה חלים, פרט למה שהוחרג במפורש.
מדוע יש צורך גם בטעמים או בסימון גבולות הפסוקים?
יש קוראים העלולים לחבר פסוקים או לשנות את משמעות הקריאה. לכן נידון סיוע במקומות שבהם חוסר הידיעה מכשיל, תוך העדפת תיקון נקודתי לצורך הקריאה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
פורים
שלום לכבור הרב.
אודה לכבודו אם יסביר לי ע"פ רמב"ם מתי קוראות הערים הסמוכות לערים המוקפין.
מהם התנאים לפי הרמב"ם לעיר הסמוכה לעיר המוקפת בכדי לקרוא כמותה?
תודה לכבוד הרב ושלום
האם מותר לילדים ולמבוגרים להתחפש בפורים, ומה היה המנהג בתימן?
א האם יש תחפושות שמותר להתחפש? לדוגמה - תלבושת של חסיד, רבנים, תלבושת של תימני וכו'.
ב האם מותר אותם גם לגדולים?
ג האם עדיף בכלל לא להתחפש?
קרא מגילה בארבעה עשר: האם יוציא את ירושלים בחמישה עשר?
קלף לבן או גוויל כהה: מה באמת קובע את כשרות המגילה?
משלוח מנות: התכולה משמחת, לא הבקבוק היקר
מצוות פורים בעיר לוד
אני מתגורר בשכונה חדשה בלוד, שכונת גני יער שהשטח של השכונה סופח לעיר ממושב אחיסמך, האם גם אנו תושבי השכונה צריכים לנהוג כמו כל שאר חלקי העיר בקיום המצוות גם ביום השני בגלל ספק חומה. ומה יקרה אם בעתיד ייספחו שטחים נוספים
אכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם
מה בנוגע לאכילה לפני קריאת המגילה בערב ובבוקר לדעת רבנו הרמב"ם?
משלוח מנות ומתנות לאביונים
שלום כבוד הרב שאלתי היא, האם בחור שעובד אך עדיין סמוך על שולחן הוריו, חייב במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וזכר למחצית השקל?
ב. האם יוצא ידי חובת משלוח מנות שנותן לאחד משבעת קרוביו?
ג. כמה זה מחצית השקל כיום?
תודה מראש
קנין בשבת
שלום לרב אני יודע שחלק מהתימנים שגרים בירושלים, השנה בפורים ביצעו משלוח מנות בשבת. האם אין בזה בעיה של קנין בשבת?
תודה רבה.
משלוח מנות
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
אני עובדת עם שתי נשים. התכוונתי לתת להן לשם הסמליות (ולא לשם המצווה) משלוח מנות לפני תענית אסתר מכיוון שבתענית אסתר ובפורים עצמו אנחנו בחופש. אמה של אחת הנשים נפטרה בשבוע שעבר. השאלה שלי: האם מותר לי לתת לאותה אישה שאמה נפטרה משלוח מנות לפני תענית אסתר (לא לשם המצווה אלא באופן סימלי)? ובכלל, האם מותר לתת מתנות לאבל בשנת האבל?
תודה רבה מראש לכבוד הרב!
תענית אסתר
יורנו רבנו,
האם תענית אסתר עתידה להתבטל כשיבנה המקדש?