דילוג לתוכן העיקרי

האם חייבים לבדוק מזוזות גם כשאין חשש ריקבון, וכיצד שינוי המציאות משפיע על ההלכה?

שלום לרב!
רבנו כתב "מזוזות האחד נבדקת פעמיים בשבוע... מפני שהיא קבועה בכתלים מרקבת."
א. בימינו שאין חשש ריקבון בכתלים מה הדין?
ב. באופן כללי כיצד פוסקים כאשר ההלכה קבעה דין שתאם למציאות בזמנים שעברו, וכעת השתנתה המציאות?
תודה רבה!

האם גדול רשאי לתרגם בקריאת התורה כשקטן קורא ואין קטן אחר שיתרגם?

לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו

רבנו כותב בהלכות תפילה: ״אין זה כבוד לגדול שיתרגם על ידי הקטן״. האם יש להבין מכאן כלל גורף, שלעולם אין הקטן עולה לתרגם לפני גדול?
ולפי זה, במקרה שקטן הוכן לעלות לספר, אך הקטן שהיה אמור לתרגם עמו לא הגיע לבית הכנסת – האם יש להעלות במקומו אדם גדול, כדי שלא יימצא גדול מתרגם את הקטן, או שמא אין בכך מניעה והקטן יכול לעלות כמתוכנן?

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים.

האם מותר להניח לחם בתחתית סיר ג׳חנון כדי למנוע את שריפתו?

שלו' וברכה
האם מותר בהכנת הגחנון לשים בתחתית הסיר לחם כפי שהעולם נוהג לעשות? והאם אין בכך ביזוי הפת שהרי היא נשרפת כליל וכל מטרתה היא למנוע שריפת הגחנון? ובאם הדבר אסור, האם הדבר יהא מותר כשלחם מיועד לזריקה עקב חוסר אכילה? תודה רבה

האם ראוי לומר אנא בכוח בשבת, כשיש בו בקשות ותחנונים?

שלום וברכה.
איך מותר לומר אנא בכח בשבת?
יש שם תחנונים: "תתיר צרורה" (להוציא את עמ''י מהמאסר) "כבבת שמרם", "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו", והרי אסור לזעוק ולהתחנן בשבת.
תודה רבה

האם המברך בשבע ברכות חייב לומר את כל הנוסח כשהקהל שר עמו?

למינהגנו 7 ברכות פותח המברך שוש תשיש או קול ששון וקול שמחה והקהל מצטרף אליו בקול רם פעמים שהמברך שותק ורק חותם או מצטרף בשקט וחותם את הברכה לבד בקול יוצא שחתן וכלה לא שמעו הכל מפי המברך האם יצאו בזה??

כיצד נוהגים בספר תורה שנמצאה בו טעות, ומהם מנהגי תימן בכתיבת ספרי קודש?

א( קראו בס"ת בציבור ונמצא בו טעות : נשאל הרמב"ם )מקיצי נרדמים סי' רצ"ד ובפאר הדור סי' ט( "על דבר קריאת
התורה בכל יום ]של ספר[ אם אין להם ס"ת מהו שיקראו בחומשים ויברכו לפניה ולאחריה או ימנעו להקריאה כל
עיקר, וכן ס"ת שאינו עשוי כהלכתו או ספרי תורה של קלף שאינן מעובדין לשמן שהן ודאי פסולין, אם מותר
לברך הקורא בהם אם אסור לברך, יורנו רבינו" ע"כ לשון השאלה. וזה אשר השיבם הרמב"ם )בדילוג קטעים( "מותר
לברך, ואין הברכה על הקריאה בספר כמו שהברכה על נטילת לולב כו' וכאן הקריאה בספר תורה בין שקרא בספר

האם צריך להצמיד את הרגליים בתפילת העמידה לפי הרמב״ם והרב קאפח?

לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,

אבקש לשאול ולהתייעץ עם כבוד הרב מתוך הערכה עמוקה למסורת אבותינו ולפרקטיקה הנהוגה, בעניין הלכות עמידה בתפילת שמונה עשרה ו"השוואת הרגליים", לאור סוגיית הגמרא, פסיקת הרמב"ם ופירושיו של מארי, הרב יוסף קאפח זצ"ל.

כיצד נוהגים לפי הרמב״ם בנטילת ידיים בבוקר, קדושת יוצר, ערבית מוקדמת וקדיש?

רציתי לשאול כמה שאלות:

1 שאלה ראשונה – נטילת ידיים בבוקר לפי שיטת הרמב"ם

הרמב"ם כותב שנטילת ידיים בבוקר היא לצורך קריאת שמע ותפילה, וכך מובא גם בשם בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק.

מאידך, בהלכות תפילה (פרק ז') הרמב"ם כותב שמי שקם מוקדם ללמוד תורה לפני התפילה צריך ליטול ידיו קודם ברכות התורה.

שאלתי היא: אדם שקם מוקדם מאוד כדי ללמוד תורה, אך לאחר הלימוד מפסיק כדי להתארגן ורק אחר כך מתפלל – כיצד עליו לנהוג?

האם מותר ללמוד מדעי הטבע והאלוהות בבית הכיסא או בבית המרחץ?

שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח

Subscribe to אהבה