כיצד ינהג המתפלל בנוסח הרמב״ם בציבור אחר, ומה מנהגי הציצית, התפילין והסליחות?
שלום!
אני בעל תשובה ממוסקבה. בבית הכנסת אני מתפלל מתוך סידור הרמב״ם, ובבית מתוך תכלאל «תורת אבות».
שלום!
אני בעל תשובה ממוסקבה. בבית הכנסת אני מתפלל מתוך סידור הרמב״ם, ובבית מתוך תכלאל «תורת אבות».
שלום לרב!
רבנו כתב "מזוזות האחד נבדקת פעמיים בשבוע... מפני שהיא קבועה בכתלים מרקבת."
א. בימינו שאין חשש ריקבון בכתלים מה הדין?
ב. באופן כללי כיצד פוסקים כאשר ההלכה קבעה דין שתאם למציאות בזמנים שעברו, וכעת השתנתה המציאות?
תודה רבה!
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו
רבנו כותב בהלכות תפילה: ״אין זה כבוד לגדול שיתרגם על ידי הקטן״. האם יש להבין מכאן כלל גורף, שלעולם אין הקטן עולה לתרגם לפני גדול?
ולפי זה, במקרה שקטן הוכן לעלות לספר, אך הקטן שהיה אמור לתרגם עמו לא הגיע לבית הכנסת – האם יש להעלות במקומו אדם גדול, כדי שלא יימצא גדול מתרגם את הקטן, או שמא אין בכך מניעה והקטן יכול לעלות כמתוכנן?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים.
שלו' וברכה
האם מותר בהכנת הגחנון לשים בתחתית הסיר לחם כפי שהעולם נוהג לעשות? והאם אין בכך ביזוי הפת שהרי היא נשרפת כליל וכל מטרתה היא למנוע שריפת הגחנון? ובאם הדבר אסור, האם הדבר יהא מותר כשלחם מיועד לזריקה עקב חוסר אכילה? תודה רבה
שלום וברכה.
איך מותר לומר אנא בכח בשבת?
יש שם תחנונים: "תתיר צרורה" (להוציא את עמ''י מהמאסר) "כבבת שמרם", "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו", והרי אסור לזעוק ולהתחנן בשבת.
תודה רבה
למינהגנו 7 ברכות פותח המברך שוש תשיש או קול ששון וקול שמחה והקהל מצטרף אליו בקול רם פעמים שהמברך שותק ורק חותם או מצטרף בשקט וחותם את הברכה לבד בקול יוצא שחתן וכלה לא שמעו הכל מפי המברך האם יצאו בזה??
א( קראו בס"ת בציבור ונמצא בו טעות : נשאל הרמב"ם )מקיצי נרדמים סי' רצ"ד ובפאר הדור סי' ט( "על דבר קריאת
התורה בכל יום ]של ספר[ אם אין להם ס"ת מהו שיקראו בחומשים ויברכו לפניה ולאחריה או ימנעו להקריאה כל
עיקר, וכן ס"ת שאינו עשוי כהלכתו או ספרי תורה של קלף שאינן מעובדין לשמן שהן ודאי פסולין, אם מותר
לברך הקורא בהם אם אסור לברך, יורנו רבינו" ע"כ לשון השאלה. וזה אשר השיבם הרמב"ם )בדילוג קטעים( "מותר
לברך, ואין הברכה על הקריאה בספר כמו שהברכה על נטילת לולב כו' וכאן הקריאה בספר תורה בין שקרא בספר
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
אבקש לשאול ולהתייעץ עם כבוד הרב מתוך הערכה עמוקה למסורת אבותינו ולפרקטיקה הנהוגה, בעניין הלכות עמידה בתפילת שמונה עשרה ו"השוואת הרגליים", לאור סוגיית הגמרא, פסיקת הרמב"ם ופירושיו של מארי, הרב יוסף קאפח זצ"ל.
רציתי לשאול כמה שאלות:
1 שאלה ראשונה – נטילת ידיים בבוקר לפי שיטת הרמב"ם
הרמב"ם כותב שנטילת ידיים בבוקר היא לצורך קריאת שמע ותפילה, וכך מובא גם בשם בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק.
מאידך, בהלכות תפילה (פרק ז') הרמב"ם כותב שמי שקם מוקדם ללמוד תורה לפני התפילה צריך ליטול ידיו קודם ברכות התורה.
שאלתי היא: אדם שקם מוקדם מאוד כדי ללמוד תורה, אך לאחר הלימוד מפסיק כדי להתארגן ורק אחר כך מתפלל – כיצד עליו לנהוג?
שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח