האם אומרים חצי קדיש בין שני ספרי התורה בחול המועד פסח?
מועדים לשמחה בחול המועד פסח יש שני ספרי תורה וארבעה עולים שלושה בראשון ואחד ברביעי שאלתי לכבוד הרבנים האם אומרים חצי קדיש בין ספר תורה ראשון לשני או רק קדיש אחד לאחר הקריאה בספר השני
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו
רבנו כותב בהלכות תפילה: ״אין זה כבוד לגדול שיתרגם על ידי הקטן״. האם יש להבין מכאן כלל גורף, שלעולם אין הקטן עולה לתרגם לפני גדול?
ולפי זה, במקרה שקטן הוכן לעלות לספר, אך הקטן שהיה אמור לתרגם עמו לא הגיע לבית הכנסת – האם יש להעלות במקומו אדם גדול, כדי שלא יימצא גדול מתרגם את הקטן, או שמא אין בכך מניעה והקטן יכול לעלות כמתוכנן?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים.
עקרונית וכללית, אין גדול מתרגם כשקטן קורא בתורה.
אולם אם לא נמצא קטן שיתרגם את קריאת הקטן, הרי זה חריג, וגדול יתרגם, ובלבד שלא יבטלו את התרגום.
מועדים לשמחה בחול המועד פסח יש שני ספרי תורה וארבעה עולים שלושה בראשון ואחד ברביעי שאלתי לכבוד הרבנים האם אומרים חצי קדיש בין ספר תורה ראשון לשני או רק קדיש אחד לאחר הקריאה בספר השני
לרב היקר שלומות,
בשמחת תורה הנשים (של הקהילה) מבקשות ספר תורה לרקוד אתו בעזרת הנשים.
הנשים צנועות וברמה נאותה.
האם אפשר לאשר בקשתם?
בעניין שניים מקרא ואחד תרגום, בזמן שהקורא קורא.
זה לא פרקטי ולא הגיוני. אני לא יכול להספיק.
לדעתי, לאחר מחילה מהרב,
אני זוכר שרבנו אומר, שעצם זה שבעל קורא בתורה קורא, וזה שאני אקשיב לו ותוך כדי אקרא, האם לזה הרב מתכוון?
שניים מקרא ואחד תרגום (ברור לי לקרוא את המתרגם).
כלומר משמעות שניים מקרא ואחד תרגום זה שאני שומע/מאזין ובעל קורא ותוך כדי אני קורא?
לכבוד הרב רצון שליט"א
כתוב בשולחן ערוך סימן רפה הלכה ה "יכול לקרות הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה".
ברצוני לשאול אם לא הספקתי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, האם אני יכול לקרוא ממש בלחש עם הקורא בתורה מילה במילה יחד איתו בצורה כזאת שגם אני שומע את החזן, ובכך יחשב לי שתיים מקרא (קריאה ראשונה הקורא וקריאה שנייה שלי) ואחד תרגום, או שמה שהתכוון מר"ן זה כאשר האדם קרא פעם אחת לפני הקריאה בציבור את המקרא ואז במהלך הקריאה משלים קריאה ותרגום או יכול לקרוא במהלך קריאת הציבור ויחשב פעם אחת מקרא ואחד תרגום וצריך להשלים לאחר התפילה?
תודה
האם קריאת חתן בראשית בתור עלית שישי האם היא נחשבת כמנהג שאין מברכים
עליה לדעת הרמב"ם והשו"ע ? או שברכת התורה היא ברכה על עצם הקריאה ולא על המנהג שהרי מותר להוסיף על 5 קוראים בספר תורה בשבתות ובימים טובים?
אם אין כהן, לוי יכול לקום שני?
או מברך אחר?
לק"י
שלום לכבוד הרב
1. אדם שקורא שנים מקרא כל שבוע,
א. מתי הכי כדאי לקרוא שנים מקרא לפי הרמב"ם
ב. עד מתי אפשר לקרוא שנים מקרא
ג. האם צריך לקרוא בטעמים גם את המקרא וגם את התרגום
ד. האם אפשר להפסיק (ולהמשיך לקרוא רק אחרי שעה נגיד) רק בסוף פרשה סתומה או פתוחה, או שיכול לעצור מתי שירצה
2. לגבי מעשרות כספים ממשכורת וכדו',
א. למי ולאיזה סוג של ארגונים הכי כדאי לחלק מעשרות?
ב. האם אפשר לתת מעשרות להפיץ גליונות תורניים (כגון משכן שילה וכדו' זה נותן לי)
ג. כמה צריך לתת הפרשה של מעשרות.
שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת אדם שהזמינו אותו לעלות שביעי וגם מפטיר, עלה שביעי ואמר קדיש,
התיישב ואחר כך הזמינו מפטיר והוא עלה שוב ובירך והפטיר.
אחד המתפללים העיר שעשה לא נכון, משום שהיה לו להפטיר מיד לאחר שביעי ואין צורך ל-2 ברכות, משום "שמפטיר עולה למניין שבעה " כדברי הרמב"ם.
לעניות דעתי, הערתי שמשמע מהמשפט לעיל שאם סיימו את התורה 6 עולים וצריך 7 אזי המפטיר אחר כך יכול לעלות למניין שבעה ולא יצטרכו לחזור.
בנוסף, הערתי שלא ראינו מנהג כזה שלא יעלה מפטיר והשביעי מיד יפטיר .
שלומות רבינו
האם מנהגנו לעמוד בקריאת עשרת הדברות?
רוב תודות
א השבת עלה קורא לשביעי. לאחר שלושה פסוקים הקורא לא חש בטוב והחזן המשיך לקרוא במקומו. תוך כדי, התאושש הקורא וקרא פסוק אחרון, ברך ואמר קדיש. האם נהג כהלכה?
ב ומה לגבי הקורא בהפטרה?