שלום רב מארי, בשבת נשפך לנו מיץ בבית על הרצפה ועלתה לנו השאלה האם אפשר לנקות את הרצפה (זה הפריע לנו וזה היה דביק) ואם אפשר אז כיצד, בדרך הרגילה או בדרך אחרת.
תודה רבה!

בשיעורו האחרון – מלאכה שאינה צריכה לגופה - פ''א ה''ז-ח רמב''ם הלכות שבת

 (https://www.youtube.com/watch?v=RcCNOO7_5ps&t=4677s) 

סיכם הרב "אני עדיין מצדד בדברי ההכרעה של מארי כמו הכס"מ [אות יז] שאינו חייב כלום יש בזה סרך איסור. כן. ולא כדעה שאומרת שזה מותר."

1.מה יעשה אדם ההולך בדעת רבינו בקידוש בע"ש שמשפחתו מקדשת על יין מבושל והוא צליאקי (כך יוצא מצב שאינו יכול לקדש על הפת)
2. מה יעשה במקרה ואין יין הראוי לקידוש לדעת רבינו ואסור לו לחם? האם יסמוך על הקידוש של היין המבושל?

בתודה מראש

לרב אליקים שלום וברכה
האם בשבת כמו שבת חתן/בר מצווה מותר לרמוז לגוי שנגמרו המים במיחמים על מנת שימלא אותם?

בתודה מראש ובברכת בריאות ואריכות ימים
א.ב.ח.מ

שלום וברכה
האם בזמן הפסקת חשמל מותר להוציא את תאורת החירום מן השקע וכן האם מותר להעבירה לחדר אחר?

בתודה ובברכת בריאות ואריכות ימים.

לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
שלום וברכה.

אדם השומע קידוש מאדם אחר המוציאו ידי חובה, ואותו אדם מקדש עם יין מבושל, האם לדידן מחוייבים אנו להחזיק כוס יין נוסף (שאיננו מבושל וללא תוספת סוכר) או שמא יוצאים אנו יד"ח בקידוש של האדם הפוסק בשונה משיטת רבינו?

1 האם דיירים שרוצים לעשות ערבית של מוצאי שבת , בלובי.  מותר?
אחד הדיירים מתנגד, ואומר: "זה לא נח לי, לפעמים הבנות רוצות לרדת למטה בשעה הזו לזרוק את פח אשפה,
לפעמים יש לי אורחות שרוצות לצאת מיד בצאת שבת".
השכן השני ועוד אומרים:  לובי בבנין ירא שמים, נועד גם לתפילה במוצ"ש, באופן קבוע.
 

2 האם אכן מנהג תימן לאכול סעודת שבת בבוקר, סעודה קלה, ואת הסעודה הבשרית אכלו בסעודה שלישית? ומדוע? 

כבוד יום וכבוד לילה 
 

רצינו להשתמש בנר שבת שעשו במכון צומת ,
אך ראינו (  ומה דעת הרב?)
 
בספר 'ארוחות שבת' חלק ד' - למחברי זמנינו [ ידוע בעולם התורני] בעמוד יט רשם כך
" כיום ישנם נורות שיש בהם חוט להט והם מופעלות על ידי סוללה
המיוצרות למטרת קיום מצוות נר שבת ומיועדות להדלקה במקומות שמקפידים 
שלא להדליק בהם אש
וצ"ע אם לברך על הדלקתן, בפרט שמצוי שנורות אלו אין מוסיפות אור כלל 
וגם אין בהם תוספת כבוד שבת"
 
אם זה ,- הנורות שמתואר בספר אורחות שבת [ ואולי זה גם צורת 'נר צומת']

שלום וברכה לכבוד הרב
הרמב"ם בהלכות שבת פרק כד הלכה יב כתב: אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ע"כ.
מה כוונתו? על איזה חפץ מדובר שאסרו חכמים מלגעת בו? הרי אם כוונתו לכלים שמלאכתם לאיסור שמא יבוא לעשות בהם מלאכה, הרי דבר על זה בהלכה הבאה (הלכה יג). וכאן מדבר על הטעם שיתעסק בהם כל השבת ונמצא שלא קיים למען ינוח. ואם כן אין הכוונה שאסור ליגע בהם, שהרי אם אדם ירצה לקחת כסא לשבת עליו, ודאי שמותר הדבר, אך אם יתעסק כל השבת בלהעביר כסאות מבית לבית נמצא שבטל הטעם למען ינוח.