דילוג לתוכן העיקרי

מי קורא את הפטרת יונה במנחת יום הכיפורים, והאם ניתן להפריד בין המפטיר לקורא ההפטרה?

ברצוני לברר סוגיה של הפטרת מנחה ביום כיפור.

במנחת יום כיפור עולים לתורה 3 שהם כהן , לוי וישראל .

1.    השאלה שלי האם שלישי שאמור לקרוא את הפטרת יונה לא יכול להיות כהן או לוי ?
2.    האם ישראל יכול לקרוא את המפטיר וכהן או לוי יכולים לקרוא את ההפטרה ( הפטרת יונה ).


 

האם קטן עולה לתורה גם כשיש שלושה עולים בימי שני וחמישי לפי מנהגנו?

שלום לכבוד הרב
האם לפי מנהגינו שקטן עולה למניין שבעה בשבת,
האם עולה למניין שלושה במהלך השבוע או דין זה רק בשבת?
תודה לכבוד הרב

האם חוזרים על ברכת התורה כשהספר נגלל בטעות לפרשה אחרת בחנוכה?

שאלה הלכה למעשה:
הוצאנו ס"ת ביום חמישי של חנוכה ובמקום לגלול לפרשת נשוא גללנו בטעות לפרשת פנחס.
הכהן בירך ולאחר מכן עלינו על הטעות, שאנו צריכים נשוא ולא פנחס.
האם עליו לברך שוב?
 

האם מי שקנה עלייה לתורה אך הגיע בסוף התפילה רשאי לעלות, וכיצד פונים אליו?

אני פונה בשם ועד מתפללי בית הכנסת ביישוב.
כיצד עלינו לנהוג עם מתפלל שקונה עליה לתורה בשבת, אך מגיע לבית הכנסת בסוף תפילת שחרית או בקריאת התורה?
האם יכול / ראוי שיקום ויברך את המברך שקנה?
אציין שחלק מהציבור מרגיש חוסר נוחות עם העניין.
 

האם מוציאים כהן מבית הכנסת כדי שנער בר מצווה יקרא ראשון בתורה?

כבוד הרב, נכחתי השבת בבית הכנסת המתפללים בנוסח יהדות תימן. לבית הכנסת הגיע חתן בר מצווה שאינו מהקהילה.(זה לא מה שמכביד על השאלה) יש בקהילה זו בין 0-3 כוהנים לסירוגין. בהוצאת ס''ת ביקשו מהכהן לצאת מאחר וחתן בר המצווה קורא את עליה הראשונה. לתומי סברתי כי לא נכון הדבר לעשות (במקרה הטוב היה אפשר להעלות את הכהן ונער בר המצווה יקרא את העליה). לא נכון לעשות כמה טעמים ברורים (להבנתי) 1. יש כהן בקהילה ומפאת כבודו אין להוציאו. 2. כהן זה חבר בקהילה מעל 6 עשורים ומבוני- בית הכנסת. 3. גם אם שני הסעיפים הראשונים אינם רלוונטים אין מוציאים כהן. 3.

מהם סייגי קריאה חוזרת בשמחת תורה וגידול אתרוג והדס בשמיטה בתשובת הרב?

1 תשובת הרב פורסמה בעלון "אוצר השבת והחג" נתניה:
מה המקור בהלכה למנהג זה ?
כיצד ניתן לחזור ולקרוא אחורה בפרשה מה שכבר קראו ( ללא אבחנה בין אם זה מתחילת הפרשה או כל קטע אחר,  לפי רצון העולה )  ? 

האם רשאי לוי לברך על ספר תורה שנכתב לפי מסורת עדה אחרת ביישוב קטן?

שלום עליך מארי.

עברנו לגור בישוב קטנטן בו לרוב התפילות הן במניין, אך לפעמים חסרים מתפללים.
יש כהן בישוב, וכנראה אני הלוי היחיד בישוב.
ספרי התורה בישוב הם אשכנזיים.
בדרך כלל הייתי מוצא דרך להמנע בדרכי נועם מלעלות לספרי תורה שלא כפי מורשת אבותי.
אני מעריך שנגיע למצבים בהם נהיה בדיוק 10 אנשים בקריאת התורה, ראשון יעלה הכהן, וידוע למתפללים שאני לוי.

כיצד עלי לנהוג?
האם לעלות ולברך על ספר תורה שלא כפי מורשת אבותי?
או שלמרות שאהיה נוכח בקריאה אני לא אעלה כלוי אחרי כהן?

תודה.

שלושה ספרי תורה בשבת אחת: מה קודם ומה מפטירים?

תוכן
בשבת חנוכה שחל בה ראש חודש קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע, אחר כך בראש חודש ולבסוף בחנוכה, ומפטירים ״רוני ושמחי״. לאור שיטת הרמב״ם הקדיש נאמר אחרי השלמת חובת היום בספר הראשון; מובאת גם שיטת מהרי״ץ לומר קדיש לאחר הספר השני. סדר הקריאות מוסבר בחובת היום ובייחוד הקריאות, ואין להסיק ממנו כלל גורף שפרסום הנס קודם לתדיר בכל המצוות.

על הניסים במוסף והזכרת ראש חודש בהפטרה — שבת כד עמוד א, חלק ב

תוכן
סוגיית שבת כד בוחנת אם ההזכרה בתפילה תלויה בגורם המחייב אותה או בקדושת היום כולו. אומרים על הניסים במוסף ומזכירים שבת בנעילת יום הכיפורים שחל בשבת; בהזכרת ראש חודש בברכות ההפטרה נחלקו רש״י ובעלי התוספות, ובהמשך התפתחו מנהגים שונים.
Subscribe to הלכות קריאת התורה