דילוג לתוכן העיקרי

האם החזן רשאי להשלים מילה במקום עולה לתורה המתקשה בהגייתה?

שלום לכת"ר,
ברצוני לשאול האם החזן (מה שקרוי אצל אחינו האשכנזים והספרדים "בעל קורא") רשאי להשלים מילה מסוימת מהקריאה במקומו של העולה? (מדובר על מקרה בו העולה מתקשה להגות מילה מסוימת כתיקונה (ואף יש בטעותו משום שינוי משמעות) ועל אף שהחזן ניסה להחזירו מספר פעמים אין הוא מסוגל לבטא את המילה כפי שצריך אלא שב וחוזר על טעותו)?
בברכה

כיצד חוזרים על הפסוק לשניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה?

בעניין שניים מקרא ואחד תרגום, בזמן שהקורא קורא.
זה לא פרקטי ולא הגיוני. אני לא יכול להספיק.
לדעתי, לאחר מחילה מהרב,
אני זוכר שרבנו אומר, שעצם זה שבעל קורא בתורה קורא, וזה שאני אקשיב לו ותוך כדי אקרא, האם לזה הרב מתכוון?
שניים מקרא ואחד תרגום (ברור לי לקרוא את המתרגם).
כלומר משמעות שניים מקרא ואחד תרגום זה שאני שומע/מאזין ובעל קורא ותוך כדי אני קורא?
 

האם מותר להעלות כהן לשלישי אחרי לוי, וכיצד נהג החזן במקרה המתואר?

אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.

כיצד מתפללים שמונה עשרה וקוראים שניים מקרא ואחד תרגום בלי להפריע לאחרים?

1 לאחר מחילה, לגבי תפילת שמונה עשרה. ברמב"ם מורי דהבני לא פעם ולא פעמיים שמעתי אותו שהוא משמיע לאוזן, עד כדי כך שגם אני שמעתי את שמונה עשרה מילה במילה.
2 לגבי קריאת התורה שאותו מתפלל קורא בקול, אני שמעתי מהרב בעבר, שמורי יוסף אומר במידה ואדם לא הספיק שניים מקרא ואחד תרגום, יכול לקרוא עם הבעל קורא את קריאת התורה. השאלה איך אמור לקורא על מנת לצאת ידי חובה שניים מקרא ואחד תרגום?
 

מה נדרש מחזן, והאם מי שאינו בקי בדקדוק רשאי לקרוא כשאין טוב ממנו?

מהן הסדרת ההלכות או הבקיאות שאמור להיות חזן ולהוציא ס"ת כי יש לנו בעיה, שאדם אחד שהוא יודע לקרוא את הפסוק עקב שינון בלבד, אבל אינו בקיא לא בדקדוק ואינו יודע אם חלילה איך כתובה המילה בין אם חסרה אות או ההיפך, האם בכלל אותו אדם רשאי להיות חזן שאינו יודע מה פירוש המילה אשר הוא קורא. 

האם יש לחזור על קריאת זכור בנוסח אחר בבית כנסת תימני, וכיצד לנהוג כדי למנוע מחלוקת?

בשבת זכור בבית הכנסת שלנו תימני בלדי מושב נחם קראנו את המפטיר זכור בסיום הברכה היו כמה אשכנזים ובקשו לקרוא לפי המנהג שלהם אמרתי להם שלא נוהגים אצלינו לחזור על הקריאה חלק מהציבור שלנו אמרו למה לא לתת להם על מנת שלא יהיה וויכוח כשהספר תורה פתוח שתקתי והם בירכו שוב תחילה וסוף וקראו את זכור פעם נוספת מה דעת הרב הייתי אמור לעשות?

האם מי שבירך אשר בחר בנו מכל העולם במקום מכל העמים צריך לחזור ולברך?

שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?

האם עולה לתורה בבית כנסת של עדה אחרת צריך לקרוא בעצמו ולפי איזה מנהג?

אם תימני או ספרדי יעלה לתורה בבית כנסת אשכנזי ויקרא בתימנית או באשכנזית כקריאתם לא יהיה בזה משום גאוה?
מה עדיף שישתוק  או שיקרא?
 

האם מי שעלה לספר תורה אחד רשאי לעלות לספר השני או השלישי באותה קריאה?

יש לי שאלה בנושא  שני ספרי תורה בשבת וגם שלושה ספרים.

 

האם למברך בספר תורה הראשון מותר לברך בספר תורה שני. ?
האם לקורה בספר תורה הראשון והשני מותר לעלות לספר שלישי?
 

אני רוצה לציין שאצלנו  בבית הכנסת הנוסח הוא שאמי והרבה ממנהגי ספרד נכנסו ,

לא מוכרים את העליות אלא מחלקים ע"פ תור.

מה הדין כאשר מוכרים את העליות ומה שלא מוכרים את העליות .

Subscribe to הלכות קריאת התורה