אני פוסק בביתי לפי הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל
אשתי תימנייה
בשבתות וחגים של אירוח של משפחתה אני מתפלל עם חמי וגיסי במניין תימני
האם לפי פסקי הרב עובדיה יוסף אני יכול ללמוד את ההגייה התימנית ולהתפלל, ולברך ולעלות לתורה ולקרוא לפי הגייה זו כשאני מתפלל בכללי במניין תימני ?
א. חזן שהתחיל קדיש ואני עומד האם אוכל לשבת אפילו מיד או שאצטרך לחכות עד אמן יש"ר.
ב. אם יצא שהתפללו תפילה אחת האם צריך להקדים ג' תיבות לפני החזן בשביל לענות אמן וכדעת מהרי"ץ, או שצריך להגיד תמיד מילה במילה עם החזן ולא לענות אמן מחשש להפסק וכעונה אחר ברכותיו שהוי דבר מגונה כדעת מארי יוסף קאפח.
ג. האם סוף זמן קריא"ש להרמב"ם הוי כמו המג"א או כמו הגר"א, כי מצאנו דיוקים ברמב"ם לכאן ולכאן.
שלום הרב,
הבנתי שבתימן לא נהגו בדרך שמשתמשים בה היום בישיבות ללימוד החילוקים ודקדוקי הסברות שבין שיטות הראשונים והאחרונים. אם כן, מהי הדרך שבה נהגו ללמוד כדי לדעת לפסוק במקרים שאינם מפורשים בגמרא או ברמב"ם?
אני משער שהתשובה עשויה להיות ארוכה, אשמח אם כך שהרב יפנה אותי למקור שמדבר על כך. תודה רבה!
מדוע אין ישיבה לבחורים ליהדות תימן שבא לומדים ומתפללים בהגיה תימנית
כמו שיש לעדה האשכנזית ולעדה הספרדית והאים לדעתך חשוב שתקום ישיבה כזאת ליהדות תימן ?
למה התימנים עדיין נוהגים שהרמב"ם הוא מרא דאתרא שלהם
הרי השולחן ערוך היה מרא דאתרא של א"י
והביא גם את הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש ופוסקים אחרים.
אז למה לא נוהגים היום התימנים כשכבר הגיעו לארץ, כמו השולחן ערוך?
בביכנ"ס תימני מתפללים שני אנשים קבועים, שהינם לא תימנים (אחד אשכנזי ואחד ספרדי).
מאחר שאצל התימנים יש הקפדה שמי שעולה קורא בתורה, והם לא יכולים לקרוא,
האם נכון שלא יעלו תורה? גם אם במשך שנים שהשניים קבועים באותו ביכנ"ס?
או האם יש פתרון אחר?
לשיטת המקובלים, מדוע הם ממשיכים לומר קדיש בארמית, שמא תהיה להם התנצלות בפני המלאכים?!