שלום הרב,
הבנתי שבתימן לא נהגו בדרך שמשתמשים בה היום בישיבות ללימוד החילוקים ודקדוקי הסברות שבין שיטות הראשונים והאחרונים. אם כן, מהי הדרך שבה נהגו ללמוד כדי לדעת לפסוק במקרים שאינם מפורשים בגמרא או ברמב"ם?
אני משער שהתשובה עשויה להיות ארוכה, אשמח אם כך שהרב יפנה אותי למקור שמדבר על כך. תודה רבה!

מדוע אין ישיבה לבחורים ליהדות תימן שבא לומדים ומתפללים בהגיה תימנית
כמו שיש לעדה האשכנזית ולעדה הספרדית והאים לדעתך חשוב שתקום ישיבה כזאת ליהדות תימן ?

למה התימנים עדיין נוהגים שהרמב"ם הוא מרא דאתרא שלהם
הרי השולחן ערוך היה מרא דאתרא של א"י
והביא גם את הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש ופוסקים אחרים.
אז למה לא נוהגים היום התימנים כשכבר הגיעו לארץ, כמו השולחן ערוך?
 

בביכנ"ס תימני מתפללים שני אנשים קבועים, שהינם לא תימנים (אחד אשכנזי ואחד ספרדי).
מאחר שאצל התימנים יש הקפדה שמי שעולה קורא בתורה, והם לא יכולים לקרוא,
האם נכון שלא יעלו תורה? גם אם במשך שנים שהשניים קבועים באותו ביכנ"ס?
או האם יש פתרון אחר?
 

לשיטת המקובלים, מדוע הם ממשיכים לומר קדיש בארמית, שמא  תהיה להם התנצלות בפני המלאכים?!

בעיוני בגמרא לצד פיהמ"ש לרבינו שמתי לב לדבר מעניין:
במהד' עוז והדר בגמרא מס' סנהדרין פרק חלק מסומן כפרק מס 11 ואילו בפיהמש מהד' הר' קוק הוא פרק עשירי.
מהו מספרו של פרק חלק במסכת סנהדרין? האם יש מחלוקת בנושא או שמא זהו שיבוש של אחד הצדדים?
בתודה מראש ובהערכה רבה