הרב ערוסי בקריאה לכל המחנות לחדול מהפגנות ולחזור לשפיות ע'מ למנוע התדרדרות העלולה להביא לקיצו של המפעל הציוני

מצויים אנו בין הפגנות מתמשכות. של המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין הפגנת המיליון הצפויה היום של תומכי הרפורמה המשפטית.

כל מי שמתבונן במהלכם של הדברים הללו רואה שאנחנו נמצאים במדרון חלקלק מאוד. היחסים בין המחנות, אם ניתן לקרוא להם ככה, הולכים ומתערערים מאוד מאוד.

 

אם כל הצדדים עד היום הכריזו שהם בעד מדינה יהודית דמוקרטית. ניתן כבר לבוא לומר היום שספק גדול מאוד מאוד אם באמת הדמוקרטיה הישראלית עדיין דמוקרטיה. כי גם אם יתקבלו החלטות, איזה החלטות שיהיו - הם יתקבלו כשיש אקדח על הרקה. איומי סרבנות. איומים נוראיים עם תמיכה של כל מיני גורמים של אנשי הביטחון לשעבר. ואפילו דברי הסתה מאוד מאוד חמורים. אז גם אם יתקבל חוק כלשהו אשר יש בו מאפיינים של פשרה, וזה טוב שיש פשרה "גדול הוא השלום", אבל זה בא מתוך איומים, זה כבר פגיעה מאוד קשה בדמוקרטיה.

 

אין לומר שמבחינה יהודית כבר מזמן הולך וגובר הכרסום על ידי החלטות של בתי המשפט בסוגיות של שבת בפרהסיא, בסוגיות של בינו ובינה, ועוד כהנה וכהנה. אז יוצא שהקונצנזוס של מדינה יהודית דמוקרטית כבר היום נמצא ברמה של כרסום הולך וגובר. הן בתחום של הדמוקרטית והן בתחום של היהודית.

 

יש צורך במיידי לדעת להפסיק את כל המחאות מימין ומשמאל. ולחזור לשפיות.

לחזור לדעת שכל מי שנבחר הוא אשר צריך לנהל את העניינים. במיוחד ש'הרפורמה המשפטית' שעליה מדברים זה לא רפורמה משפטית שיש קונצנזוס נגדה אלא רפורמה משפטית שמימין ומשמאל בעבר רבים תמכו בה. הן בקרב השופטים והן בקרב אנשי ציבור מאוד בכירים פוליטיים מובהקים. ולא שאנחנו עכשיו מדברים בעד הרפורמה המשפטית, אלא אנחנו מדברים על כך שאין שום צידוק בעולם שממשיכים במאבקים הכל כך קשים הללו שגורמים עד לכך שהמעצמה הראשונה בעולם משוכנעת שכאן הולך להיות משטר אנטי דמוקרטי. זה דבר חמור מאוד. אם אנחנו מציגים את עצמנו לא כפי מה שאנחנו באמת. הרי מערך היחסים שלנו עם אומות העולם התקינות הולך ויילך ויתערער יותר ויותר. לכן חייבים לחזור לשפיות. לחזור לפי הכלל - כל ממשל שנבחר, כל עוד איננו חורג, והחריגה כאמור נמדדת בדעות של בני אדם, כאמור, יש דעות של שופטים ואנשי ציבור ואנשים פוליטיים שאינם מתנגדים לרפורמה המשפטית הזאת. אז אם כן, מהו הצידוק להיאבק מאבקים קשים כאלה? אז אם לא נחזור למסלול האמיתי הרי הכרסום הזה של 'יהודית דמוקרטית' ילך ויגבר עד שמדינת ישראל חלילה חלילה, תאבד את צביונה המיוחד.

 

אנו קוראים לכל המחנות לשוב לשפיות. ולפעול לפי הכללים שהעם הוא הריבון וברגע שאין מדובר בהחלטות שיש הסכמה מקיר לקיר נגדן, אלא יש תומכים מכאן ומכאן, הרי כל ממשל נבחר בצורה דמוקרטית ינהל את שיטתו ויוכיח במציאות החיים אם צדק או לא צדק. אבל כל עוד עניין זה לא התקבל הרי חס וחלילה אנו הולכים למרשם של התפרקות אחרי שזכינו סוף סוף לתרומת המדינה בנו ידינו אנחנו נפגע בעצם קיומנו כאן בארץ הקודש.