אמירת הזמירות, האם הם חובה מעכבת או שזה שבח בלבד לאומר אותם?
מהי ההתייחסות היותר נאותה ויותר רצויה מצד הציבור לפעול בנסיבות אלו?
מהן הנסיבות שמבחינה מעשית, אף שיש לזה טעם לפגם, יוכל לשמש ש"צ למרות שלא אמר זמירות ?
כיצד יסביר הרמב"ם ההיתר לקרות ק"ש כנגד שער אשה למרות שבגמרא שם נאמר:"שער באשה ערווה"?
החולקים על שיטתו של הרמב"ם ואוסרים ק"ש כנגד שער האשה, מדוע לשיטתם החשיבו שער הרווקה שלא כערווה?
עד מתי נחשב שער האשה הנשואה לערווה, האם גם אחרי שנקצץ לצורך יצירת פאה נכרית?
שלום כבוד הרב הדין האזרחי מטפל בהפסקות לתפילה במסגרת מקום העבודה השאלה לגבי עובד אשר ביקש לעבוד בשמירה בלובי של בנין וליד הניח כי הוא מבקש שלא לעבוד בבוקר כי הוא רוצה להתפלל שחרית בציבור ואכן מעצם היותי מסורתי והנתתי לו עבודה מן הצהרים ואילך, אלא שהמציאות אינה פשוטה וגם היה מודע בהסכם כי יהיה חייב בניוד, במהלך 3 חודשי עבודה נאלצתי לחייבו להגיע מוקדם אך בשלישית שהיה צריך להחליף את חברו ממשמורת בוקר ( חולה סרטן בעברו ) שהיה זקוק לבדיקות דם סירב, השיח עימו לא הותיר ברירה והוא פוטר, טוען העובד כי קופח כי לא אפשרתי לו להתפלל בבוקר בציבור אודה על תשובתך בכבוד רב, יגאל
האם בנסיבות אלו נחשבת נגיעה זו בנשים שלא לרצונו כאיסור נגיעה בעריות?
כיצד רשאי רופא לטפל בנשים והרי מדובר לשיטת הרמב"ם באיסור דאורייתא של אביזרייהו דעריות?
מה עדיף בתחבורה הציבורית, לשבת ליד אשה או לעמוד ולהתחכך עם נשים בדוחק?
לכבוד הרב אם הגעתי למתפילה כשאר הציבור היה בקדיש לפני שמונה עשרה. ואני התחלתי אז והוא רחום, ויצא שלפני שסימתי הם כבר התחילו שמונה עשרה. מה דיני? האם נחשב שאני מתפלל במנין?
תודה
לק"י ג' טבת תשע"ב כבוד ר' רצון ערוסי נ"י כנהר שלום א' לפי רבנו אליבא דמורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל, האם מי שאומר ישתבח עונה אמן לש"ץ כשמברך "מלך גדול התושבחות אל ההודיות אדון כל המעשים הבוחר בשירי זמרה חי העולמים" עמו, או רק כשאינו מברך עמו? ומה אם סיים הברכה קודם הש"ץ? ב' למה לא התיחס רבנו בשלילה לאמירת השירה בין ישתבח ליוצר בהיות שזה הוספה על מה שתקנו אנשי כנסת הגדולה? והאם – לפי רבנו – רצוי לומר השירה, והיש הבדל בין יחיד לצבור (לא ראיתי שרבנו הבדיל בין אמירתה ביחיד ובצבור כמו שהבדיל בקריאת ההלל בראשי חדשים)?
לרב שלום!
א. לא מצאתי דבר ברור לשיטתנו, האם יכול הש"ץ להתחיל החזרה קודם שסיים העשירי תפילתו (כדעת מהר"ם בתשו' הובא בהגמ"י אות ח וכ"פ בילקו"י) גם אם אין עשרה שיענו אמן. (ודלא כמרן קכד, ד).
ב. האם אפילו ישן? (כמסקנת הילקו"י שם ח"ב עמ' עו להקל ע"פ מרן, ודלא כמ"ב והט"ז ועוד)?
שלום ברכה מארי רצון ערוסי הנני פוסק ע"פ רבנו. בכנ"ס, הגיעה שעת התפילה. אך איש אינו מתנדב להיות שליח הציבור. אני רוצה לדייק ולהתחיל את התפילה בזמן. אך דא עקא אני צריך לחתום "המולך בכבודו" ולא "שומר עמו" וכן אני רוצה להתפלל בהגיית יהודי תימן. מה ממליץ הרב לעשות? להאם לוותר על שני אלו למען הציבור? ושכרך כפול מן השמים.
האם עדיף לגלול התורה למרות טורח ציבור או שעדיף לקרות על פה את הענין השני?
מדוע העדיפו בעבודת יוה"כ שיקרא הכהן הגדול בע"פ הענין השני ולא יגלול ס"ת למרות הקרבה בין העניינים?
יהודי תימן בניגוד לשאר העדות לא הוציאו שני ספרים בו זמנית. כיצד, איפוא, התגברו על בעיית "טורח ציבור"?
שלום למארי, ידועה לי שיטת מארי יוסף זצ"ל בנוגע לתפילה על במה שאין יוצא ידי חובה הש"ץ כלפי הציבור וכיו"ב. אך קשה לי מכך שאם אדם שומע קדיש או קדושה מחוץ לבית הכנסת כלל, שיכול לענות אמן וקדוש וכו'. ומי שנמצא בתוך בית הכנסת על במה - לא?