כוונה ב"פותח את ידיך"
מה נשתנה פסוק "פותח את ידיך" משאר פסוקי "תהלה לדוד" שמארי בסידוריו שיבת ציון ושיח ירושלם כתב שיש לכוון בו מאד?
מה המקור לכך?
מה נשתנה פסוק "פותח את ידיך" משאר פסוקי "תהלה לדוד" שמארי בסידוריו שיבת ציון ושיח ירושלם כתב שיש לכוון בו מאד?
מה המקור לכך?
בחזרת הש"צ אמר: 'האל הקדוש' (במקום 'המלך'...), הוא גם לא התחיל 'ובכן יתקדש'....התפתח חילוף דברים, חוזר לראש התפילה או ממשיך....הש"צ ירד מהתיבה ואחר עלה במקומו והתחיל מראש התפילה, מה הן הדעות השונות במקרה כזה ואיך היה ראוי לנהוג בפועל? (בית הכנסת בלאדי).
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
בהלכות תפילה וברכת כהנים פ"ז הל' יד' כותב הרמב"ם לעניין שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום : " ...ועל המים לפניו ולאחריו, הרי שבע".
א) במהדורה ראשונה הגרסה היתה "ועל היין" ועקב כך מורי כתב בהערה מד' שעל היין שבתוך הסעודה מברך גם ברכה אחרונה, כי אין ברכת המזון פוטרתו, משום שהיין קובע ברכה לעצמו.
במהדורה שניה תוקנה הגרסה ברמב"ם שבכל כ"י הנוסח מים ולא יין.
אם כך, היה צריך לעניות דעתי, גם לתקן את נוסח הערה מד' כי לא מדובר כלל בהלכה זו על יין אלא על מים.
שלום כבוד הרב
סליחה על השאלה הארוכה, אבל הדבר נצרך לצורך הבהירות.
יצא לי לעיין בדברי הרמב"ם על זמן מנחה וזמן ערבית, ורציתי לשאול על תפילת ערבית מוקדמת.
ההלכות בנידון, הלכות תפילה ב, ו-ז:
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר...