האם רשאי המתפלל בציבור להאריך בתפילתו?

כבוד הרב שלום!! האם יש תנועה מיוחדת (איך לשים את היד על העיניים) לומר שמע ישראל? מצפה לתשובה

שלום,

מהו הדין של עניית אמן על ברכות שמונה עשרה, בזמן שמתפללים תפילה אחת.

בברכה.

שלום וברכה בבית הכנסת בו אני מתפלל נוהגים בתפילת ערבית בחגים ומועדים ל"סדר את התפילה". הצורך במקור כאשר היו מתפללים בע"פ ולא היה בנמצא לכל מתפלל סידור לאותו מועד או חג מובן. אולם, האם גם כיום כאשר לכל מתפלל ישנו סידור ובו התפילה המדוייקת לאותו חג או מועד יש צורך לעשות זאת ואין בעצם סידור התפילה טורח ציבור? ומה לעניין מס' וידויים שיש להשלים ביום הכיפורים ואחד מהם הוא בזמן סידור התפילה. לתשובתך אודה.

אם לפי רבנו תפילת מנחה לכתכילא היא סמוכה לשקיעה וכך נהגו בתימן איך נהגו הישיבות בתימן? שהרי יש סדר בוקר וסדר צהריים.. ובניהם תפילת מנחה וארוחת צהריים. האם בישיבות בתימן התפללו סמוך לשקיעה?

בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!! ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. אני מתפלל עם אחינו האשכנזים בבוקר, לפעמים אני לא מספיק להגיד איתם קדוש וכו' ביוצר ובבא לציון מה להגיד? (קדוש, קדוש או קדושת).
2. סבא שלי נפטר. רב אחד אמר לעשות סעודת הבראה לאחר שבעה, ורב אחר אמר בתוך השבעה ושניהם תימנים. למה המחלוקת?

שלום לכבוד הרב
רציתי לדעת לדעת רבינו מותר לשבת אחרי הקדושה או להשאר עומד עד הסוף תפילת שמונה עשרה?
בתודה מראש וחג שמח

האם מותר או באיזה אופנים מותר לומר אלוהים ולא אלוקים,
ב. האם זה כינוי או שם?

עד מתי (נניח היום) מותר היה לפי הרמב"ם לברך ברכות השחר, ואם אדם קם לאחר שעה זו אסור לו לברך? האם יש הבדל בברכות על אי\זה כן ועל איזה לא? מה לגבי תפילה?

אני נוהגת לומר בבוקר את ברכות השחר. לאחר מכן אני קוראת תפילת שמע עד אמת. פעם נהגתי לומר עד גאל ישראל אבל אמרו לי שזה לא בסדר בלי תפילת שמונה עשרה. מה הנכון? עלי לציין כי לא תמיד אני מספיקה לקרוא בזמן ועל פי רוב קצת מאוחר (כיום בסביבות שבע וחצי בבוקר ובשבת רק בתשע וחצי בבוקר). כמו כן אני משתדלת להתפלל עוד תפילה אחת (מנחה או ערבית) אבל לא תמיד יוצא לי. כמו כן בתפילת שמונה עשרה אני מתחילה ברגל שמאל ובכל פסיעה אומרת ה' שפתי וכו' זה בסדר?:

שלום וברכה מארי רצון אודה אני תענה על שאלתי: ידוע כי התפילה נועדה להפעיל את המתפלל, הרי הקב"ה אינו משתכנע מהתחינות שלנו, ולא בשר הוא שישנה "רצונו" מדברי פינו. תפילה מקנה שפלות רוח, וע"י כך אנו הופכים עצמנו לכלי לקבל הברכה. אם כן, הכיצד שמעו אוזנינו על חז"ל וצדיקים שהתפללו על אחרים שיוטב להם, ובאמת, אכן הוטב להם. הרי לא השתנתה עצמיותם של האנשים הסבילים במאומה. רק הצדיקים שהתפללו, שיפרו עצמם. הכיצד הוטב לאדם שהצדיק התפלל עליו אם התפילה נועדה להשפיע על עצמנו? בהערכה רבה, אלעד.

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. מספר שאלות לי בנושא הלכות שליח ציבור לשיטת הרמב"ם:
1. מה מהדברים הבאים פוסל מלהיות שלוח ציבור:
א.אדם המגלח בתער.
ב. אדם שבניו לומדים בבתי ספר חילונים.
ג. אדם המחלל שבת בפרהסיה.
ד. אדם ההולך בגילוי ראש.
2. שליח הציבור ראוי להיות שלוחו של הציבור ועל כן חייב להיות בעל סממנים של יראת שמים, אולם האם יש מקום להקל במי מאלו המצויינים לעיל כאשר מדובר בבית הכנסת היחיד בסביבה בנוסח תימן בלדי, והדבר יגרום יותר לריחוקם מתורה ומצוות?

שלום עליכם הרב.
מה סובר הרב קאפח, לגבי אדם שחייב לאחוז בידיו את הסידור, כיוון שהוא נוטה להיסגר כשמניחים לו, והילכך הוא אינו חייב להניח את ידיו על ליבו בזמן תפילת העמידה. האם בכזה אופן יוכל להישען על דבר כל שהוא בזמן התפילה, או שמא יש בכך מניעה?
תודה רבה.