לכבוד הרב שלום בסידור מופיע לפני "יהיו לרצון" בסוף תפילת שמונה עשרה, כי מנהג טוב (סגולה ליום הדין שלא יישכח שמו) לומר פסוק מן התורה המתחיל באות הראשונה של שמו, ומסתיים באות האחרונה של שמו. רצינו לדעת מהו המקור למנהג זה. כיוון שבסדור (בדקנו בשני סידורים) אין שום הפניה למקור למנהג.
תודה רבה
שלום לכבוד הרב,
1. אני נוהג כהרמב"ם בנוגע לחזרת הש"ץ שמתפללים תפילה אחת. האם כשאני עולה חזן מותר לי לומר חזרה כיון שאני נוהג בתפילה אחת, האם יש חשש של ברכה לבטלה?
2. אם עליתי חזן בערבית ובסוף התפילה אומרים לי הקהל לומר "ברכו" והרי אין אני רשאי לכך, שלדעת הרמב"ם עובר ב"לא תשא" מה עלי לעשות?
3. אדם ששכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר אחרי שאמר מודים, מה יעשה?
תודה רבה.
שלום רב,
1) האם יש לענות ל 13 המידות כאשר אני נמצא בעיצומה של נפילת אפיים?
2) כנ"ל לקדיש ?
לרב רצון ערוסי שלום! אני מחפש הקלטות של קריאות בטעמי אמ"ת (המטרה: לרכוש בקיאות בספרי אמ"ת על ידי קריאתם בטעמים). מצאתי הרבה הקלטות יפות מאד לספר תהלים כולו, וכן את הקלטות של הרב מאיר מאזוז לספר משלי (קריאת כל הספר בטעמי אמ"ת). אבל לא מצאתי שום קלטות לספר איוב, למרות שבהרבה קהילות הוא נקרא בציבור בט' באב. האם הרב יוכל הרב להסביר קצת על קריאת ספר איוב במסורת התימנית? האם קוראים אותו בט' באב בטעמים? מה טיבם של טעמי איוב במסורת תימן (האם יש להם מנגינה - נעימה מיוחדת)? והאם אפשר להשיג הקלטות לקריאת הספר בנעימת הטעמים?
תודה, אבי
לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג מארי רצון ערוסי יצ"ו. לעניין תחנון או נפילת פנים.
1. רבנו הרמב"ם הגדיר מס' ימים שאין אומרים בהם תחנון, לעומת זאת הטו"ר, מר"ן ועוד אחרונים הוסיף ימים רבים שאין אומרים בהם תחנון, מדוע ההבדל גדול בין הרמב"ם לאחרונים?
2. האם לדעת רבנו חתן אומר תחנון כל שבעת המשתה?
3. מהו מקורו של התחנון?
תודה
לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה:
ב) מהו "הנץ" לשיטת הרמב"ם? - כי שמעתי שיש המפרשים שזה כאשר רואים את קרני השמש בבירור, הגם שלא רואים עדיין את השמש עצמה. (וכן הרבה מנייני תימנים נוהגים להתפלל בשעה 5 וחצי עד 6, כאשר הנץ בזמנים מסויימים הוא ב -6 וחצי).
בתודה מראש.
אדם המתפלל שמו"ע ולפניו יושב אדם שאוחז בשמע והציבור אוחז בתפילת שמע מה עליו לעשות? (המתפלל שמע)
תודה לרב על התשובות הקודמות. השאלה בנושא הגייה היא: לדוגמא, הפסוק "לה' הארץ ומלואה...". שמעתי את ההגייה התימנית, שמבטאת זאת כך: לַ אֲ דׂ נ ..... הארץ ומלואה. כלומר, הא' של שם ה' מבוטאת בתנועה, ולא נחה כמו שהוגים האשכנזים והספרדים "לַ א דׂ נ..... " וכך גם באותיות ו' כ' ב' הבאות לפני שם ה'. מדוע זאת ההגייה? אולי טעיתי בשמיעה?
תודה.
במניין הבוקר יש כמניין וחצי ללא כהן, יש מספר לויים. בזמן האחרון הצטרף כהן (וזה מצוין). עד בואו של הכהן היינו עולים לתורה כל שבועיים שלושה, מאז בואו יוצא מצב שעולים לתורה פעם בחודשיים שלושה. (וזה ללא יארצייט או חיובים אחרים). האם יש אפשרות לבקש מאותו כהן לצאת מדי, מדי פעם לפני קריאת הכהן, כדי שיוכלו יותר ישראל לעלות? ידועה ההלכה שרצוי לעלות פעם בחודש. חודש טוב ובשורות טובות.
ונזכר בחזרת הש"צ (כשאמר יעלה ויבוא) האם יכול בדיעבד לסמוך על תפילת הש"צ מכיוון שאם יחזור תפילתו תהייה כמשוי ללא כוונה. חודש טוב! נ.
ב. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (מדוע הרמב"ם לא הזכיר זאת?)