שלום עליכם מורי
1. ברצוני לשאול האם ילד שטרם מלאו לו 13 שנים יכול לעלות לתורה במברכים ראשון, שני, שלישי או שצריך להיות גיל בר מצוה בשלושת מברכים אלו?
2. האם ש"צ רשאי להזדרז בתפילה אם הזמן דוחק או אם מראש ידוע שיהיו עיכובים אחרים בתפילה (שבת חתן וכיוצ"ב)
למורנו ורבינו שלום רב
1. באחת התשובות מורי כתב שכהן נוטל ידיו ביוה"כ לנשיאת כפיים מהטעם שטהרת ידיים מעכבת האם זה כך לגבי ישראל לתפילה שהרי הרמב"ם פסק שטהרת ידיים מעכבת לתפילה?
2. ובכלל מה הן הדברים שמטמאים ידיים לתפילה? נגיעה בשיער ובמקומות מכוסים (עד היכן?) וכו'
3. האם לברכה הדינים שונים? שהרי ברכות השחר נאמרות על המיטה וברור שאדם נגע במקומות מכוסים שהרי ידיים עסקניות הן (האם יש מצבים שבה יהיה אסור לברך כאשר ידוע לאדם שנגע במקומות מכוסים ?)
תודה רבה
שלום רב, מדוע בתפילת אבינו מלכנו אנחנו מבקשים "כתבנו בספר זכויות"? לכאורה, הלא האדם קובע עד כמה יהיו לו זכויות, ואין סיבה שאדם בעל זכויות לא ירשם שם, או שאדם חסר זכויות כן ירשם. אם זה בידינו, ואנחנו הרי קובעים את כמות זכויותינו - מדוע אנחנו מבקשים על זה?
בתודה מראש.
ראיתי תשובתו של מרי כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=45648 בנוגע לתפילה על במה. בראש השנה, עברנו להתפלל ממקומנו לבית כנסת אחר אך יש שם במה. רב בית הכנסת לא כל כך הסכים שיתפללו תחת הבמה מכיוון שלדעתו אין מקום לסברתו של מרי יוסף בעניין זה. לכן הדבר היה תלוי בש"ץ אם רצה התפלל מתחת לבמה ואז יכלתי לצאת ידי חובה לענות אמן וכו'. אך כשהרב התפלל מוסף ביום הראשון, ואנשים אחרים התפללו מנחה/ערבית - מצאתי עצמי מתפלל יחידי כי לפי דברי מרי אין לענות אמן ואין יוצאים יד"ח בתפילה של שליח צבור זה. שאלתי היא כזו.
שבוע טוב לכבוד הרב האם לפי ההלכה מותר שספרדי יהיה ש"ץ ויתפלל בנוסח שלו (נוסח ספרדי) בבית כנסת שהוא אשכנזי או להיפך? האם ההלכה מתירה או שבכל בית כנסת צריך לנהוג כפי מנהג המקום?
בתודה מראש ושנה טובה.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א) כשאני עולה לס"ת אשכנזי/ספרדי (כגון: אני לוי ואין לוי אחר) האם יכול אני גם לקרוא או שהחזן יקרא?
ב) האם לגבר מותר ללכת לקוסמטיקאית?
ג) האם מותר לאישה שיש לה בעיות עור בקרקפת ללכת לרופא ושהוא יראנה בלא כיסוי ראש?
ד) האם מותר להיכנס בטיול לנחל כשיש שם נשים (לבושות)? ואם אני חפץ רק לעבור ולא להישאר שם? בכבוד רב.
מה דעת הרב בדעת הרמב"ם האם צריך לענות "אמן" כשמתפללים 18 תפילה אחת?
כבוד הרב,
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה וברכת כוהנים פ"ג: "ויש לו להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת, בערב שבת קודם שתשקע החמה; וכן מתפלל ערבית של מוצאי שבת, בשבת: לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה. ובלבד שיקרא קרית שמע בעונתה, אחר צאת הכוכבים." שאלתי היא: אם התפללתי תפילת ערבית של מוצ"ש לאחר שהשמש כבר ירדה מתחת קו האופק, אבל השבת עדיין לא יצאה, האם אמירת "המבדיל בין קודש לחול" בתפילה תופסת לאחר שהשבת תצא לחלוטין?
תודה רבה.
שלום וברכה! שאלתי את שאלתי וכנראה שלא הובנתי או שלא הבנתי את התשובה, לכן אבהיר את השאלה. השאלה היא האם עדיף לי לפספס חלק מקריאת התורה (שהיא "רק" חובת הציבור) כדי לזכות במצווה של לברך את הקהל (ובזה יתכן שיש הבדל האם אני עולה עם עוד כהן שיש בזה מצווה מהתורה או כהן יחיד שאין בזה מצוה מהתורה מהתורה)? (לא שאלתי על היחס בין תפילה תימנית לספרדית ולא על מצווה שיש על הקהל)
תודה רבה