שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול שתי שאלות בנושאים שונים:
א. מה עדיף במידה ובתפילת שחרית הציבור דחוק בזמן ונאלצים לקצר - האם עדיף להתפלל תפילת שמונה - עשרה לחש וחזרה ולוותר על התחנון, או להתפלל תפילה אחת (בקול) ולומר תחנון?
ב. בקשר לאמירת "בר יוחאי" בערב שבת: ידוע כי אבותינו נהגו לכבד את הזקן ו/או המכובד בציבור באמירת פיוט זה. עם זאת, אנו מתפללים בבית כנסת חדש, וברצוננו להנהיג אמירת פיוט לילדים מתחת לגיל בר - מצוה ע"מ לחנכם ולחזקם במנהג אבותינו. יורנו הרב, האם מבחינה הלכתית יש במנהג זה בעיה כלשהי?

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. ליד בית מגורי יש בית כנסת של שאמים, שבמנחה של שבת, לפני הוצאת ס"ת, אומר אחד מהקהל (זקן, עולה חדש מתימן) כעין התרת נדרים. האם הוא נוהג כהלכה?
ב. מה דין הפסק בתפילה (לא י"ח) לקדושה (כל שלושת הקדושות). לדוג: אם אני ב"סדר היום" אומר "אשרי" והחזן הגיע כבר לקדושת "ובא לציון" האם אני צריך להפסיק, לענות, ולהמשיך, או להתעלם ולהמשיך כסדר? אם אני ב"יוצר" ועוד לא הגעתי לקדושה והחזן כן הגיע, האם מותר לי לענות או לא? (וכן הלאה).

1. כתב הרמב"ם לברך מיד והוא על מיטתו אלהי נשמה וכו' ורק אחר כך יחבוש מצנפת או כובע ויברך עוטר ישראל בתפארה. האם את הברכות הראשונות יברך ללא כיפה?
2. אדם ששהה בבית הכסא ושמע שם את קול התרנגול, האם יברך בצאתו?
3. מדוע אין אומרים היום "התכבדו מכובדים" וכו'? האם ראוי להתחיל לומר זאת?

בס"ד כבוד הרב שלום! לפני כמה שבועות החלתי לקרוא את כל ספר תהילים בשבת. שמתי לב שלא בכוונה השלמתי את הספר יותר משלש פעמים רצופות (אני לא מצטער על כך ח"ו. קריאת התהילים משמחת אותי מאוד). השאלה שלי היא האם במידה ויום אחד לא אוכל לסיים את הספר, הדבר יחשב כהפרה של נדר?
תודה.

לרב רצון, שלום וברכה! בד"כ, מזמינים לתפילה או לעליה בתורה לפי תור מסוים. כאשר מזמינים "בטעות" מי שכבר התפלל או עלה לתורה בתורו, פעם שניה, והוא אינו מעמיד את הגבאי על טעותו, האם יש להקפיד על כך, או כדי לא לביישו, אין להעיר לו או לגבאי על כך.?

לרב רצון, שלום וברכה.
שאלותי בנדון:
1. אם אין כהן בביהכ"נ, האם יכול לוי לעלות ראשון?
2.
א. אם "מוכרים" את העליות ואין כהן, האם מותר ללוי לקנות ולקום על ראשון? שני? שלישי?
ב. אם "מוכרים" את העליות ויש כהן בביהכ"נ, האם מותר ללוי לקנות מברך ראשון? שני? שלישי? אני מודה לרב על תשובתו.

בברכת השכיבנו בערבית, לפי מנהג תימן. האם האמן על הברכה של הציבור צריך להיות לאחר האמן של הש"צ או יחד עם האמן של הש"צ?
תודה

לכבוד הרב שלום,
בהלכות ברכות מארי כתב שבין הדברים המעטים שבהם המנהג אינו כרמב"ם הוא אמירת אמן בסוף "שים שלום", שאיננה סוף ברכות אחרונות. אינני מבין מדוע "שים שלום" אינה נחשבת לסוף ברכות אחרונות?

בסידור שיח ירושלם כתוב בהלכות :" .... טעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, חוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפילה. ואילו בהלכות תפילה פרק י' הלכה ח' (הערה יד) כתוב: "משמע ללא חילוק בין גמר הברכה בין לא גמר הברכה חוזר לראש". והא סתירה ליה?

בס"ד אני אומרת לפעמים ק"ש שעל המיטה מאוחר (אחרי חצות) וידוע הדבר שאין אומרים שם ומלכות בברכת המפיל.
רציתי לשאול את הרב האם בברכת המפיל מותר לומר את שם ה', כאשר מוזכר באמצע הברכה ולא בהתחלה או בסוף? האם גם בשנת צהריים ראוי לומר? אם קרה מקרה שאמרתי ק"ש (כולל המפיל), ישנתי ואז התעוררתי - מותר לי לדבר? הכוונה היא האם הברכה אינה לבטלה, וכן אם מותר לברך שוב (במידה ולא עלה עמוד השחר עדיין)?
תודה רבה לכבוד הרב.