לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א
השלום והברכה
אודה לכבוד הרב באם יוכל להשיב לשאלתנו:
בתפילת שחרית של היום נשמעה אזעקה עם תחילת הקדושה של תפילת העמידה , 6 מתפללים ואני בתוכם ירדנו למרחב המוגן אני המשכתי את התפילה בקול ללא קדושה ועם סיום תפילת העמידה הצטרפנו למניין בבית הכנסת , מניין מצומצם המשיך את התפילה כרגיל בבית הכנסת.
א האם הששה שירדו נהגו נכון להמשיך את התפילה בקול?
ב האם היה צריך לומר ברכת כהנים?
ג האם המניין המצומצם שנשאר בבית הכנסת נהג נכון?
אהלן יש לי מספר שאלות.
א.מארי כותב שהיחיד לא אומר את הקדושה עם שליח הציבור. אבל האם גם כשאני מתפלל עם אשכנזים והם שרים את הקדושה ואז אני לא שומע את שליח הציבור- האם גם במקרה כזה אינני אומר את נוסח הקדושה?
ב. כשעושים חליטה לבשר או עוף, האם צריך להחליף את המים שחלטו בהם?
ג. עוף שנחתך לאחר מליחה, מארי אומר שצריך הבהוב ואחר כך חליטה. מה הדין אם לא עשו הבהוב אלא רק חליטה?
ד. האם מועילה חליטה בשמן רותח כאשר השמן מכסה חלק מהשניצל ואני הופך את השניצל?
ה. האם ישנן כשרויות של נקניקיות ופסטרמה שמותר לאכול לפי הרמב״ם?
ו. האם מועילה צלייה בשביל להכשיר בשר טחון?
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
השאלה משולשת: א. מה שיטת מארי. ב. מה שיטת הרב. ג. לפי כל שיטה, איך לנהוג לעניין עיטוף בטלית, הנחת תפלין, וברכה על אלה.
השאלה הראשונה:
בפירוש להלכות תפילה א, יב נראה שמארי קובע שאף בדוחק כלשהו, יכול לכתחילה להקדים ולהתפלל לאחר עלות השחר, כפי שנהגו אבותינו בתימן, וכי מנהג זה תורה גם לשיטת רבנו.
לעומת זאת בתשובות לתמיר רצון, מס' 64, לכאורה יש סייג: לא מיד לאחר עלות השחר, אלא לפחות משיכיר - זמן טלית ותפלין. זה האמור בתשובה 64:
שלום
האם הלכות תפילה (ו:ח) נותן ההגדרה של תורתו אומנותו למי שאינו עושה מלאכה כלל או האם יש הגדרה אחרת?
האם צריך לתרגם את התוכחה לפי ההלכה?
ואם צריך לתרגם, האם המנהג שלא לתרגם גובר על ההלכה?