כוונות בתפילה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
רציתי לדעת האם לפי מנהג הבלדי יש כוונות בתפילה ואם כן אילו?
לכבוד מו"ר שליט"א,
ילמדנו רבנו בדין אדם שאוכל בערב ראש חודש אימתי יתחייב ביעלה ויבוא האם מהשקיעה או מצאת הכוכבים והאם הולכים בזה לפי זמן האכילה או לפי זמן הברכה?
מצאת הכוכבים.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
רציתי לדעת האם לפי מנהג הבלדי יש כוונות בתפילה ואם כן אילו?
מהו המקור ומהי הסיבה שנהגו להעלות אבל תוך שנתו לומר "ובא לציון"?
האם גדול שאינו יודע קרוא וכתוב אנלפביתי משלים לכל דבר שבקדושה או דינו כחש"ו?
1) האם ציבור שלא עומדים במודים דרבנן וכולם יושבים ראוי לגעור בהם כי הם נראים כופרים בקב"ה?
2) האם מי שאומר אלוהינו כאשר הוא אינו קורא פס' הוא נושא שם שמים לבטלה?
3) האם מותר להגיד אדני גם כשאני לא קורא פס' והאם אין בזה משום אזכרת השם לבטלה?
4) האם אבותינו בתימן היו אומרים אלוהים ואלוהינו חופשי ורק בארץ השתבשו כולם בגלל האשכנזים?
5) ברמב"ם בפתיחה למשנה תורה כתוב בשם יי אל עולם האם הרמב"ם התכווין שתגיד אדני וגם כל ברכה ברמב"ם כתוב ברוך אתה יי האם הרמב"ם התכווין שתגיד אדני ולא השם? (אני מתכווין לרמב"ם עם נוסחאות מארי קאפח של הוצאת ישיבת אור וישועה)
לכבוד הרב
יש לי כמה שאלות.
1 מישהו שהולך לפי המשנה תורה האם זה נכון להתפלל בנוסח בלאדי?
2 לא מוזכר שתהילים יש כוח לרפא וכו אלא קורים את זה בשביל היופי שכתב דוד המלך. הרמבם לא מדבר שיש לתהילים כוחות. יש ענין לחשוב אחרת?
תודה רבה.
בהנחה והצעתו של שר הפנים לשנות את השעון לשעון קיץ כל השנה, ולהרחיבו בקיץ לשעתיים. נשאלת השאלה לגבי ציבור של בעלי בתים, שאין להם יותר מידי כח להקפיד על קלה כבחמורה, עייפים אחרי יום עבודה וכו' - מתי אפשר להתפלל ערבית הכי מוקדם (בהנחה שהיא סמוכה למנחה)? מתי אפשר להתפלל שחרית הכי מוקדם?
אני נוהג לא לומר עלינו לשבח לפי מנהגנו הישן. הבעיה היא בבתי כנסת (גם בלדים) שאומרים ברכו ועלינו. אם אני עולה שליח ציבור, האם מותר לי לומר בסוף התפילה ברכו? היות וזו ברכה לבטלה לפי רבינו? ראיתי שהרב כתב שינסה להזמין יתום לומר קדיש וברכו אבל אם אין? אפשר לומר שבגלל שאני טפל למנהג המקום יש לי היתר לנהוג כמנהגם ולומר ברכו? אם אני לא עולה שליח ציבור האם מותר לי לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ראיתי שהרב כתב לומד ברוך שם כבוד מלכותו..." אבל "ברוך ה' המבורך.." זה פסוק אז למה אסור?
שלום לכבוד הרב,
1. אני נוהג כהרמב"ם בנוגע לחזרת הש"ץ שמתפללים תפילה אחת. האם כשאני עולה חזן מותר לי לומר חזרה כיון שאני נוהג בתפילה אחת, האם יש חשש של ברכה לבטלה?
2. אם עליתי חזן בערבית ובסוף התפילה אומרים לי הקהל לומר "ברכו" והרי אין אני רשאי לכך, שלדעת הרמב"ם עובר ב"לא תשא" מה עלי לעשות?
3. אדם ששכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר אחרי שאמר מודים, מה יעשה?
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב.
אנשי הכנסת הגדולה תיקנו לנו את הברכות ואת התפילות והם שימשו כסנהדרין של עם ישראל. יש לי קושי!!! בזמן אנשי הכנסת הגדולה היה את בית המקדש השני.
א. במוסף של שבת אנו אומרים : "יהי רצון שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספים כהלכתם". מדוע הם תיקנו את הנוסח הזה, הרי בתקופתם היה את בית המקדש והיו קורבנות תמיד?