א) מניין מצומצם (עשרה איש) שמתוכם, סיימו תשעה (כולל הש"ץ) להתפלל לחש וכולם ממתינים לאחרון שיסיים את תפילת הלחש שלו (ולפעמים לא כולם בשקט). מהו שיעור הזמן שראוי להמתין לאותו מתעכב?
ב) האם יש הבדל בהנהגה אצל אבותינו בין מנחה לערבית. האם בתימן הקלו יותר בערבית (שאין חזרה אלא קדיש) מאשר שחרית ומנחה שמצבם יותר חמור? במצבים אלו כמה זמן ממתינים לאותו מתעכב?
