בעקבות אתגרי הקורונה אדר הגיעו לפתחינו.

1. אדם אשר משמש כבעל תוקע בביהכנ"ס (ולצורך כך, נתבקש להתפלל במניין מאוחר בשעה 8:30) ונתבקש לתקוע גם למבודדים. האם יוכל לתקוע קודם למבודדים?

2.  מבודד, שהוא גם בעל תוקע, האם ייסתפקו הוא ובני ביתו ב-30 תקיעות העיקר הדין, או שמא, ניתן גם להתפלל בקול עם בני ביתו(ללא קדושה וכד'), ולתקוע עוד עשר קולות?

בישיבה בה אני לומד תפילת מוסף בראש השנה מסתיימת רק ב16:00-17:00. כתוצאה מכך לא אוכלים עד מאוד מאוחר מלבד קידוש בין שחרית למוסף אך גם בו לא אוכלים יותר מכביצה מזונות כיוון שלא אוכלים לפני תקיעות.
מאחר ולא מצאתי התייחסות ברמב"ם בהלכות שופר סוכה ולולב שאלתי מה המקור ונאמר לי שכתוב במשנה ברורה.

חשבתי לחזור הביתה אך בעקבות הסגר, פירוש הדבר שלא אוכל לחזור לישיבה עד אחרי סוכות.

האם חל איסור לשיטתנו (אני בן לעדת תימן) לאכול טרם שמיעת התקיעות?
אם כן, האם אפשר לשמוע 30 קולות, לאכול ואח"כ להצטרף לציבור לשמיעת תקיעות מיושב ומעומד ותפילת מוסף?

שלום לכבוד הרב
האם השופר יהיה מוקצה אם רק מחזיק אבל לא תוקע
תודה רבה

שלום הרב

יש לי שאלה על תקיעה בשופר בימי קורונה
קיים ויכוח בין רופאים האם יש חשש בתקיעה בשופר להדבקה שהיא יותר גדולה - מכיוון שלא ברור האם התקיעה בשופר מפזרת את הטיפות היוצאות מהפה לטווח גדול יותר
אני מבין שיש עדיפות לנסות למצוא מקום בבית הכנסת שהתוקע יכול לעמוד ולהגדיל את המרחק בינו לבין המתפללים
בבתי כנסת שהדבר לא אפשרי - האם מותר לכסות את השופר במסכה חד פעמית או שכיסוי המסכה נכנס להגדרה של שמיעת קול הברה?

תודה רבה
יחיאל