השלמת פסוקי בזימרה
כידוע בש"ע, שאדם שמגיע מאוחר לתפילה יש באפשרותו לדלג על מזמורים כדי להגיע לישתבח עם הציבור. האם הוא צריך להשלים אח"כ את מה שדילג?, א"כ מה המקור לכך.
כידוע בש"ע, שאדם שמגיע מאוחר לתפילה יש באפשרותו לדלג על מזמורים כדי להגיע לישתבח עם הציבור. האם הוא צריך להשלים אח"כ את מה שדילג?, א"כ מה המקור לכך.
לכבוד הרב ערוסי,
רציתי לשאול האם עפ"י מנהג תימן מותר להתפלל או לברך ברגליים יחפות? האם יש חילוק בין נשים לגברים?
תודה רבה ושבת שלום.
ארבעת האפשרויות נימוקיהן והקשיים המתעוררות עליהם: א. להזכיר שבת (רצה), ב.להזכיר ר"ח (יעלה ויבוא), ג. להזכיר שבת ור"ח, ד. לא להזכיר שניהם.
האם ניתן לתמוך בשיטה ב' מדין תשלומין שהרי כאשר מתפלל בחול תפילת תשלומין של שבת אינו מתפלל תפילת השבת?
כיצד יש להתייחס לעובדה שאין התייחסות לשאלה זו לא ברמב"ם ולא בתלמוד והרי מצבים אלו מאד שכיחים ומדוע הסתבכו הפוסקים בשאלה זו?
לק"י
שלום כבוד הרב
בשחרית של שבת,לאחר שסיימתי את "ויברך דויד" ולפני "שירת הים" האם עלי לומר את "ישתבח" ולאחר מכן את שירת הים ונשמת, או לומר את נשמת וישתבח ולאחר מכן את שירת הים?
בברכה
תודה לרב על התשובות הקודמות. השאלה בנושא הגייה היא: לדוגמא, הפסוק "לה' הארץ ומלואה...". שמעתי את ההגייה התימנית, שמבטאת זאת כך: לַ אֲ דׂ נ ..... הארץ ומלואה. כלומר, הא' של שם ה' מבוטאת בתנועה, ולא נחה כמו שהוגים האשכנזים והספרדים "לַ א דׂ נ..... " וכך גם באותיות ו' כ' ב' הבאות לפני שם ה'. מדוע זאת ההגייה? אולי טעיתי בשמיעה?
תודה.
היש לחשוש שאם יעמוד תלמיד חכמים לקריאה עלולות הקללות ח"ו להתקיים?
האם אין לברך ברכות התורה על התוכחה מאותו חשש?
האם קורא התוכחה חייב לשנות מהכתוב ולכנות בגוף נסתר או להקפיד שלא יעמוד מולו מישהו שכאילו מקללו?
האם לתרגום התוכחה יש השפעות חיוביות או שליליות על הציבור?
שלום וברכה, האם יש בעיה לומר חצי פסוק המכיל את שם ה'?
תודה
שלום לכבוד הרב,
ראיתי שהרב משתמש במונח "כמרצה מעות" בתשובותיו על "מהירות" התפילה. מהיכן שאוב המונח הזה? האם הרמב"ם השתמש בו? אם יש אדם שרגיל לספור כסף מהר יותר מחברו, זה אומר שיש כאלה שמתאים להם להתפלל במהירות יותר מאחרים? שבת שלום
כבוד מו"ר שלום רב
לפני זמן מה הקדיש אחד מהמתפללים טלית לבית הכנסת לשימוש שליחי הציבור. הואיל והטלית גדולה ורחבה שליחי הציבור העדיפו להשתמש בטליתות קטנות וקלות יותר. משנוכח הגבאי לדעת כי אין שימוש בטלית זו, הוא גנז אותה בארון הקודש כדי שלא תתפוס מקום בארון הטליתות. יצויין כי מי שהקדיש את הטלית אינו מקפיד או פגוע מכך וקיבל בהבנה את העובדה שאין שימוש בטלית מפאת גודלה.
אחד המתפללים מעוניין לרכוש את הטלית מבית הכנסת לשימושו האישי. האם מותר לגבאי למכור לו את הטלית או שמא מדובר בסוג של הקדש?
בברכה,
אבישי קארו