שלום כבוד הרב ש"צ
אני בן נ' בן חו"ל ב"ה בעל משפחה שרוצה לשנות אישית להתנהג בכל דבר כדעת הרמב"ם ומכמה וכמה טעמים מזה כמה זמן אני חושב לשנות אישית להתנהג בכל דבר כדעת הרמב"ם (ובדברים שיש איסור משום מקום שנהגו או שיותר כדאי שלא להקל משום דרכי שלום וסיבות אחרות לכה"פ להחמיר כדעת הרמב"ם) ובכן אם מצד א' אני לא רוצה לחכות עד שאני גומר לימוד כל משנה תורה כמה פעמים לדעת אישית כל מה שצריך ומצד ב' לכה"פ אני רוצה לדעת מראש:

שלום הרב שליט"א!
אני כותב את השאלה מתוך כאב - אך מתוך רצון אמיתי לברר את הנקודה שמפריעה לי מאוד.
לפני מס' ימים אדם שאני מכיר ערך חנוכת בית ואמר בפומבי בזאת הלשון: אנחנו הדרדעים אינם מכירים בזוהר, לכן לא נקרא זוהר אלא נעשה סיום מסכת".
כמו כן, אותו אדם התבטא בפומבי נגד הזוהר וספרי המקובלים בהדגשה שכבר נכתבו הדברים על דבר אמיתת הזוהר בספרי ר' יחיא קאפח ובספר 'ארי נוהם' - וסיים וכתב "ואין גדול בישראל בעבר ובהווה' שיכול לחלוק עליהם.
א.האם דבריו נכונים?
ב.אם לא - האם אותו אדם נקרא כופר בתורה שבעל פה? -אם כן - מה הנפק"מ למעשה כגון תקיעה בשופר וקריאה בתורה.

שלום וברכה
1.האם מהרי"ץ היה רבה הראשי של צנעא-תימן?

לק"י יום חמישי ר"ח תמוז ה'תשע"ו ליצירה ב'שכ"ז לשטרי

לכבוד הרב רצון ערוסי שלומו ישגה.

כבוד ברב
בקידוש ערב שבת לא היינו אומרים "יום השישי" וכך גם אני נוהג היום.
"כוס ישועות אשא ... מזמור לדוד ... ויכולו השמים"
ישנם רבים, וגם בסידור מופיע "יום השישי"
מהו המנהג ?
ומדוע ההבדל ?
תודה

כבוד הרב
כמו שאני זוכר בבית אבא, כשאדם נפטר ושקוברים אותו, לאחר גילוי מצבה, לא עולים יותר לקבר.
מסביבי כולם עולים לקבר לאחר 11 חודש, שנה, וכל שנה מאז הפטירה.
האם זה מנהג/הלכה ?
מה המקור שלו ?
תודה

שלום לכבוד הרב.
לא ראיתי ביד החזקה אזכור למנהג של נישוק הציצית בעת קריאת פרשת הציצית בקריאת שמע בבוקר.
ידועה לי המחלוקת בנושא שיש הסוברים שנישוק הציצית בכל פעם אחרי אמירת "ציצית" בפרשה מהווה הפסק ולכן אין לנהוג כך והתנגדות זו מצטרפת לטוענים שיש בזה יהירות.
מה דעת רבנו הרמב"ם בנושא זה ואיך יש לנהוג להלכה.
תודה.