זימון *
לק"י
בעניין ילד בן 12 המצטרף לזימון?
ממתי ילד יכול להצטרף לזימון ב3 ,תנאי גיל או בגרות?
בכבוד
לק"י
בעניין ילד בן 12 המצטרף לזימון?
ממתי ילד יכול להצטרף לזימון ב3 ,תנאי גיל או בגרות?
בכבוד
בעניין הורדת טלית בתפילה כגון שנדרש לצרכיו,האם יש צורך בברכה בעת התעטפות חוזרת וכן האם אין שאלה בכניסה לשירותים עם הטלית?
בכבוד
בזמנו שאלתי יהודי יקר ובקיא מעדתו בעניין שאלות לא פתורות ושאף אין עימנו תשובות ולדבריו אכן אין אלא להמתין לבוא המשיח אז ייפתרו השאלות,עד בוא משיח צדקנו ננהג ע"פ עדתנו .
וכי ייתכן כי אנו משמרים מנהגנו רק משום שאין יתרה מכך?
מוצא עצמי נשמר מפני מנהגים אחרים,וכל זה ייתכן מברירת מחדל בלבד?
בכבוד
עניין רקיעת רגליים בקדושה לא זכור לי בבית כנסת של מארי.האם זכרוני מטעה אותי ואם כן מנהגנו מה הטעם?
בכבוד
כב' הרב, שלום רב.
אני תמיה מדוע יש החושבים כי השופר התימני המסולסל הוא של מין חיה (דישון, "קודו". וקשה עליהם כי האונקלוס ורס"ג ביארו שהדישון הנזכר בתורה הוא "ראם", והרי קרני הראם כלל אינם דומים לשופר התימני).
והרי מבואר במסכת חולין נ"ט ע"א וברמב"ם הל' מאכלות אסורות ההבדל שיש בין קרני החיה לקרני הבהמה. והתנאי להיותו חיה הוא או שקרניו מפוצלות או שיהיו גם כרוכות (היינו שופר בתוך שופר כקרני השור) וגם חרוקות וגם הדורות כקרני הצבי. והרי עינינו הרואות כי אין את כל 3 התנאים הנ"ל בשופר המסולסל, הוי אומר שהשופר התימני המסולסל מין בהמה הוא ע"פ הגדרות חז"ל ולא מין חיה.
שלום לכבוד הרב!
א. אני פוסק לפי רבינו אך אומרים לי שמרא דאתרא דא"י הוא מרן (לפי הגר"ע יוסף) ואני עונה שהרמב"ם היה קודם לו והןא מרא דאתרא הרב יכול להאיר את עיני בנושא זה מי מרא דאתרא פה ומה הנפקה מינה לימנו
ב. מה הדין בקולנועית של שבת שמותרת (מכון צומת) אך זה אינו נפוץ בערינו שישנם אנשים שמשתמשים בזה האם אפשר לתלות על הקולנועית שמותר להשתמש בזה ואז לא יהיה מראית עין?
מהם האיסורים שנכללו בגדרי העינוי ביום הכיפורים ואשר העובר עליהם נענש?
האם מומלץ לנצל את הרחת הבשמים מס' פעמים רב למען השלמת הברכות החסרות ביום זה?
כיצד ניתן לשלב בעבודת ה' הנאמנה של יום קדוש זה אף באמצעות הרחת מיני בשמים?
אם מהרי"ץ הביא בפסקיו הלכה מסוימת (כגון לומר ברוך הוא וברוך שמו, להכות על הלב באמירת הוידוי וכו') אך לא נתפשטה הלכה כמותו באותו עניין:
האם יש עניין להחדיר את פסקי מהרי"ץ לציבור גם כאשר לא נהגו כמותו רבני וזקני העדה (ואני כמובן מדבר על הבלדים בלבד) או האם כיון שבבחינת "הכל תלוי במזל, אפילו ס"ת שבהיכל", כיון שלא נתפשט המנהג כדברי מהרי"ץ בעניינים אלו אז יש להמשיך כפי המנהג (ולא להכות על הלב בוידוי וכו')?
האם חובת התקיעה הינה דווקא בעמידה או שרצוי מאד לעמוד בגלל כבוד הציבור ואימת מלכות שמיים?
כיצד למדו חכמי אשכנז חובת התקיעה מעומד בג"ש למרות שחיוב זה לא נזכר בתלמוד?
בנסיבות שאין לאותו תוקע מחליף מתאים, האם יש לחפש מחליף או עדיף שיתקע אף מיושב?
למה התכוונה הברייתא באומרה: "אינו יושב במקומו", האם דווקא בבית הכנסת או אף בביתו?
האם חייבים האבלים שלא לצאת ממקומם בשבוע ראשון לאבלות או שישנן נסיבות מיוחדות שניתן להתיר יציאתם?
כיצד מתיישבת הדרישה מהאבל לשינוי מקום עם ההלכה האוסרת אבלות בפרהסיה בשבת?