בס"ד
שלום לכבוד הרב,
ניסיתי להוסיף תגובה לתשובת הרב ששאלתי בעניין העטיפה הישמעאלית באתר מורשת. התגובה לא פורסמה משום מה ואבקש לשאול את הרב כאן אם אפשר. אני מצרף את השאלה המקורית ואת תשובת כב וד הרב שהופיעה שם"
לאור ריבוי הדיעות בשאלה זו כיצד, אם כן, ינהג היחיד בשעת אמירת ההלל?
היחיד שאחר לתפילה ונצטרף לציבור, האם יחשב כיחיד לדין זה או דווקא אם נמצא ביחידות בביתו?
מעמד ההלל כהמנון האמונה, האם רשאים להנהיג בו מנהגים שונים אשר עלולים לגרום לו לזילות?
מהם הטעמים של אמירת "במה מדליקין" בערב שבת, האם רק בשביל להזכיר ולהתארגן מבעוד יום לקראת שבת?
האם בנסיבות אלו יש מקום לקדיש דרבנן שחייבים לאמרו רק לאחר דברי משנה ואגדה ולא לאחר פסוקים מן התנ"ך ("לכו נרננה")?
מה הסמכות של ציבור לשנות מנהגים בתואנות שנראות להם מוצדקות, ומי יטול אחריות על התוצאות של החלטות אלו?
היש לחוש לעבירה על ברכה לבטלה לאלו שכורכים הטלית על צווארם כמו צעיף?
למה התכוונו חכמי ישראל שבזמן הברכה יש להתעטף בטלית כעיטוף הישמעאלים, האם חייבים לכסות לגמרי את הפנים?
מדוע נהגו יהודי תימן שרק החתן מתעטף בטלית באופן שנהגו העדות האחרות?
כב' מורנו ורבנו שליט"א
לא ידעתי מדוע הרב השיב לי שלפי דעת רבנו הרמב"ם יש צורך לתקוע דוקא בשופר של כבש איל דוקא, הרי לכאורה מפשט דבריו משמע שכל בהמה שהיא ממין הכבשים כשר ואפילו שהוא לא איל. וגם חשיבות האיל נזכרה באגדתא שהוא כדי להזכיר את אילו של אברהם אבינו ע"ה, והרי אין דרך רבנו לפסוק מן האגדות.
ועוד משמע מלשון הרמב"ם שיש כל מיני כבשים. אם כן, כיוון שע"פ רבנו בהלכות מאכלות אסורות אין השופר המסולסל שייך למין החיות אלא למין הבהמות, וגם ברור שאינו ממין הפרה שהרי אינו עשוי "גילדי גילדי", אז מדוע לא נסמוך על מסורת אבותינו שהוא ממין הכבשים?
האם ישנם נסיבות שאבל רשאי לקום מאבלו תוך "השבעה" ואולי אף ביום הראשון לאבלו?
מהו הטעם של ההגבלות שהוטלו על האבל בדרכי ישיבתו והאם יש להחיל אותם אף בשבת?
האם אבל רשאי במהלך "השבעה" להשתתף בחופת בניהם או שיש לערוך החופה במקום ישיבת האבלים?
בבית יוסף [סימן פז, אות ג] - "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג"
איזה סכנה בדיוק מדובר?
ועוד
מה תוקף ההלכתי של מנהגים ? אם אבותיי לצורך העניין יוצאי מרוקו האם אני חייב לנהוג כפי מנהגיהם ?
כב' הרב, שלום רב.
נדמה לי ששאלתי לא הובנה עד סופה.
לדעתי, השופר המסולסל הוא ממין הכבשים.
לק"י
בעניין סידור שיח ירושלים ,להבנתי,כשמופיע ציון -ו"יש נוהגים.." משמע שאין זה ממנהגינו אלא תוספת ממקור אחר שאינו התקבל אצלנו וכן ישנו ציון נוסף ' ונהגו לומר.., א"כ מה כוונת מארי בכך?
בכבוד
לק"י
מבקש מכבוד הרב עיצה כיצד נכון לערוך את בר המצוה הקרב לבני בכורי.
אשתי מעדות המזרח ואני מנסה ללכת בדרכי מארי ורבינו.
אנו משוייכים ל'כיפות הסרוגות' אך איני מכלואי הזרם
בכבוד