שלום לכבוד הרב ערוסי. כהורה שמשלם מידי חודש תשלומים קבועים למוסדות חינוך בהם לומדים ילדיי, התעוררו אצלי השאלות הבאות:
1) האם ניתן לראות בתשלומים לתגבור שעות לימוד בבתי הספר היסודיים כחלק מהפרשת מעשרות?
2) האם ניתן לראות בתשלומים לשכר לימוד בישיבות תיכוניות או באולפנות כחלק מהפרשת מעשרות? בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. ש. כהן

סליחה ומחילה מהרב, אני שוב חוזר ושואל. הרמב"ם כתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. מה שהשיב הרב שמקורו מהירושלמי, אין זה לטעמו של הרמב"ם, כי הרמב"ם לא חילק.

שלום כבוד הרב
מספר שאלות בנושא מעשרות:
רציתי בבקשה לדעת האם אוכל להחשיב מישניות שקניתי לאבי כמעשר? חשוב לציין שגם אני אקרא בהן בלי נדר כאשר אתארח אצל הורי בשבתות, מכאן נגזרות שאלות נוספות האם ניתן לקנות בכספי מעשר ספרי קודש לביתי? בנוסף ישנה שאיפה בעזרת ה' למצוא חדרון למטרת לימוד שלי ושל חברי, האם מותר עפ"י ההלכה לעשר למטרה זו בהנחה שאני אהיה חלק ממקום זה, אין בזה חשש שבעצם אני מעשר לעצמי?
תודה רבה כבוד הרב ושבוע טוב.

בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב' הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו'. הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב. הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה". משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה. אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות. ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים? יורנו מורנו.

כבוד הרב נטענו 2 עצים וידוע לנו רק התאריך הלועזי של יום הנטיעה :7.2.03 (יום ו ) ברצוננו לדעת : מהו התאריך העברי לאותו יום? מתי יסתיים זמן הערלה? האם מותר לאכול מהפירות בסוף השנה השלישית או הרביעית? אילו מצוות עלינו לקיים בעצים הללו וכיצד? מהו נטע רבעי? האם ישנה בעיה בעצים בוגרים שכנראה לא הקפידו בהם על ערלה או ששמרו ערלה אך לא חיללו? נשמח אם הרב יפרט ככל הניתן ולא רק באופן נקודתי לשאלתנו אלא ירחיב על כל הנושא כדי שנוכל ללמוד, ואף יפנה אותנו לספרות שבה נוכל להחכים בנושא
תודה רבה

שלום לכבוד הרב!
בשעה טובה נולד לנו בן. בברית שעשינו קיבלנו מתנות וכסף. שאלתי היא האם צריך להפריש מעשר מכסף זה שהתקבל?
תודה

הרב אמר שצריך להפריש תו"מ כי גם אוכלים אותם. שאלתי, אם אדם קיבל תבשיל כגון תפוח אדמה ועליו עלה רוזמרין שלא עושר. אם אינו אוכל את הרוזמרין, האם צריך להפריש מהתפוח אדמה שיש בו מטעם הרוזמרין? (אותה שאלה לגבי תה עם נענע, האם צריך להפריש ממשקה התה)תודה רבה!!

שבוע טוב 2 שאלות:
1. אני לומד דף יומי בשיעור קבוע, אנו רוצים לעשות סעודת סיום מסכת, האם מותר להשתמש בחלק ממעשר הכספים לצורך תרומה לסעודה זו? (מדובר על פחות מ -50% מסכום המעשר הכולל).
2. אני מבית של דרדעים - אלו פוסקים (כגון מהריץ/שתילי זיתים) משויכים לשיטה זו חוץ ממארי קאפח?
תודה

לק"י לכאו' הרב הביא ראיה מזה שהרמב"ם העלה שעזרא גזר להביא את המעשר ראשון לכוהן ולא ללוי ובשל כך לא אמרו וידוי ומכאן רצה הרב לומר שגם בימינו אין אומרים וידוי (לולי דברי החזו"א) ואולי במחילה מהרב אפשר לדקדק בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל ובזמן שהיו נותנין מעשר ראשון לכוהנים -- לא היו מתוודין, שנאמר "וגם נתתיו ללוי" עכ"ל שדוקא נתינה לכוהן היא המעכבת כלומר מעשה מגרע אבל כאשר אינו עושה מעשה מגרע כמו בימינו אלא מפריש כדת רק אינו נותן ללוי מכורח המציאות בזה אין פגם.
תודה רבה