דילוג לתוכן העיקרי

דרוש וקבל שכר

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בשבת שמעתי שיעור מפי רב מכובד שהתייחס לרשע ולשנאה המופיע בתנ"ך בייחס לאנשים מסוימים בעמנו. אל דברי דויד המלך ע"ה "והלא את משנאיך ה' אשנא". ולאחר דבריו על סתם רשעי ישראל הוא התמקד ביחס לאלו שהשתתפו במצעד סדום ועמורה וסיים בציטוט מאמר של הרב קוק - שתי שורות ממנו - בהם הוא נראה כשולל כל גישה שלילית של התורה למי שבז בה והוא - בעצם - מסכם שמה שנאמר ב"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" שמעולם לא היה ולפרה אדומה שהיא חוקה ועלינו ללמוד עליה כדי לקבל שכר, גם חל על כל מי שנראה בעניינו רשע מכיוון שבז בתורת ה' או שנראה לנו שדין תורה הוא לשנוא אותו.

שמיעת מוסיקה בזמן הזה

שלום לכבוד הרב
ראיתי בתשובה שכתב הרב שיש איסור לשמוע מוסיקה כל השנה מלבד שירת קודש בפה. האם אין מקום להקל בזה? שאלתי נובעת מהטעמים הבאים:
א. לא הרי ימי הגלות החשוכה כימי ישיבתנו בא"י בראשית צמיחת גאולתנו.
ב. המנהג פשט בציבור וזו מעין גזירה שא"א לעמוד בה, כפי שאנו מתירים שירת קודש בפה גם כן מכוח המנהג שפשט להקל, אע"פ שעיקר הגזירה היתה לאסור (ע"פ הבנתי בהלכות תעניות ה' י"ד)
ג. יש הבדל בין שמחת שמיעת מוסיקה בהופעה/מסיבה וכדומה, לשמחה בשמיעתה מרדיו תוך כדי עיסוקים שונים שהפכה להרגל יומיומי שאין בו שמחה מיוחדת.

חכמי צרפת

שלום וברכה יש לי שאלה כבוד הרב,
שאולי בימינו תשמע חצופה, אבל כיוון שראיתי שיש חוקרים הסבורים כך (בעקבות בחינה שיטתית של הפירושים במקומות של האנשת האל בתנ"ך ובגמרא), אני מרגיש שאני חייב להבין אחת ולתמיד: האם חכמי צרפת, רש"י ובעלי התוספות האמינו שלקב"ה יש גוף, וקיבלו את דברי המקרא ואגדות חז"ל כפשוטם ממש? שבת שלום.

קריעה על ירושלים

לק"י להרה"ג רצון ערוסי כנהר שלום בשבת הקרובה אתארח באזור הנקרא ה"עיר העתיקה" בירושלים עיה"ק ת"ו. ביקרתי בירושלים "החדשה" לפני פחות מחודש אולם לא ראיתי את מקום החורבן אז. האם אני חייב לשיטת רבנו בקריעה על החורבן ביום שישי ער"ש כשאני הולך להתפלל בכותל המערבי של הר הבית או שמא מפני כבוד השבת פטור מקריעה מפני שאלו הבגדים בגדי שבת הם? אודה אם תוכל לפרט בכללי הקריעה על החורבן בכלל ובעניין הזה בפרט. המצפה לישועת ה' כהרף עין התלמיד עמר בן אורן מהמודיעים

לימודי חול בביהמ"ד

שלום למו״ר השם ישמרהו ויחיהו האם מותר ללמוד בבימ״ד דברי חול פיזיקה חשבונאות.. מהטעם של היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים על מנת שתהא מחשבתו טהורה לפני הקב״ה וכן אם תקף אותו מנוול זה, או שמא לא האם יהיה ניתן להתיר כאשר הוא לומד בתחילה ובסופה הלכה.

מספר שאלות

שלום וברכה
1. האם מארי ז"ל הכיר פירושים של פילוסופים יהודים גדולים כמו שלמה מימון וליאו שטראוס על המורה, וא"כ מה היתה דעתו עליהם?
2. בימינו שיודעים שהארץ לא שטוחה, האם עדיין חייבים להקפיד על הלכות מים שלנו?
3. רבינו לימדנו, שלא כל דברי חז"ל הם קבלה. ושאלתי היא, כיצד אנחנו יכולים לדעת מה בדבריהם זה תורה שבע"פ ומה אמרו מחכמתם? כי שאני לומד גמרא, אני רואה במפורש שהרבה דברים שחכמים אומרים, גם בהלכה, נראים כסברות שלהם, ולא כתורה מסיני. א"כ האם אפשר בכלל לעשות הפרדה כזאת בין דברי חז"ל לתורה שבע"פ?
4. איך היו אומרים במקור גמרא או תלמוד?

מפעל הפיס, ביטוח בריאות

שלום כבוד הרב,
הי"ו.
1. האם מותר /לא מומלץ/אסור/להיות מנוי בתוכנית המנויים של מפעל הפיס? האם יש לזה גדר של משחק בקוביה או לחילופין במידה שלא זוכים יחשב לתרומה עבור הקהילה?
2. האם בעשיית ביטוח פרטי נוסף לביטוח שב"ן בקופות החולים יש לשקול שיקול הלכתי (חוסר ביטחון... וכו") או שיקול כלכלי גרידא?
בתודה מראש.

Subscribe to יחס היהדות לנושאים שונים