דילוג לתוכן העיקרי

הזכרת שם ה' אלודים או אלוהים

שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי הזכרת השם, 'אלוהים', כשאדם משיח עים חברו. האם זה מוגדר כהוצאת שם שמים לבטלה? או שמא רק אם מזכיר את שם אדנות, זה מוגדר כהוצאת השם לבטלה?
תודה רבה. תזכו למצוות.

הרג ישו

שלום רב, קראתי בעיון רב את הכתבה שהתפרסמה במקור ראשון על היחסים המכוננים עם הותיקן חייבת לומר שבהתרגשות רבה ובקנאה גדולה. אך הבנתי וראיתי שבגמרא במסכת סנהדרין מופיע במפורש כי היהודים הוציאו דין מוות לו משום שהיה מסית ומדיח מדרך ה' ואף ביקשו מכל מי שיכול לבוא וללמד עליו זכות לעשות זאת אך כנראה לא באו והוא הומת. איך הדברים מסתדרים אם הוותיקן הסיר כל אחריות מהעם היהודי למות ישו? אשמח על תשובתך המהירה, שיתפתי בזה את כל בני הבית מתוך התרגשות רבה שהנה ימים באים וכל העמים יקראו בשם ה' דרך עם ישראל, אמנם אנו בתחילתה של בשורה אבל העיקר מתחילים,
תודה ושבוע טוב, חגית.

צער בעלי חיים

לק"י הרב רצון ערוסי שלום רב חתולה המליטה לפני כמה חודשים בחצר ביתנו שלשיית גורים. כשהגורים גדלו, הם נהיו עלינו לעול ולטירחה. לכן, החלטנו להוציא אותם מחצר ביתנו. כשהוצאנו אותם לפני חודש, אימם של החתולים ( שלא היתה מטרידה אותנו) יללה ולכן החזרנו אותם (יש לציין שהגורים היו בסוף שלבי יניקה) היום אנחנו רוצים להוציא אותנו אבל מצפוננו לא נותן לנו (החתולים סיימו לינוק) האם מותר לנו להוציא את הגורים ולהפרידם מאימם (שברוב שלבי היום לא נמצאת איתם) מבחינה הלכתית ומצפונית? אודה לתשובתך שבת שלום

דרוש וקבל שכר

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בשבת שמעתי שיעור מפי רב מכובד שהתייחס לרשע ולשנאה המופיע בתנ"ך בייחס לאנשים מסוימים בעמנו. אל דברי דויד המלך ע"ה "והלא את משנאיך ה' אשנא". ולאחר דבריו על סתם רשעי ישראל הוא התמקד ביחס לאלו שהשתתפו במצעד סדום ועמורה וסיים בציטוט מאמר של הרב קוק - שתי שורות ממנו - בהם הוא נראה כשולל כל גישה שלילית של התורה למי שבז בה והוא - בעצם - מסכם שמה שנאמר ב"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" שמעולם לא היה ולפרה אדומה שהיא חוקה ועלינו ללמוד עליה כדי לקבל שכר, גם חל על כל מי שנראה בעניינו רשע מכיוון שבז בתורת ה' או שנראה לנו שדין תורה הוא לשנוא אותו.

שמיעת מוסיקה בזמן הזה

שלום לכבוד הרב
ראיתי בתשובה שכתב הרב שיש איסור לשמוע מוסיקה כל השנה מלבד שירת קודש בפה. האם אין מקום להקל בזה? שאלתי נובעת מהטעמים הבאים:
א. לא הרי ימי הגלות החשוכה כימי ישיבתנו בא"י בראשית צמיחת גאולתנו.
ב. המנהג פשט בציבור וזו מעין גזירה שא"א לעמוד בה, כפי שאנו מתירים שירת קודש בפה גם כן מכוח המנהג שפשט להקל, אע"פ שעיקר הגזירה היתה לאסור (ע"פ הבנתי בהלכות תעניות ה' י"ד)
ג. יש הבדל בין שמחת שמיעת מוסיקה בהופעה/מסיבה וכדומה, לשמחה בשמיעתה מרדיו תוך כדי עיסוקים שונים שהפכה להרגל יומיומי שאין בו שמחה מיוחדת.
תודה רבה, ותבורך מן השמים על זיכוי הרבים הגדול בשו"ת זה ובכלל

חכמי צרפת

שלום וברכה יש לי שאלה כבוד הרב,
שאולי בימינו תשמע חצופה, אבל כיוון שראיתי שיש חוקרים הסבורים כך (בעקבות בחינה שיטתית של הפירושים במקומות של האנשת האל בתנ"ך ובגמרא), אני מרגיש שאני חייב להבין אחת ולתמיד: האם חכמי צרפת, רש"י ובעלי התוספות האמינו שלקב"ה יש גוף, וקיבלו את דברי המקרא ואגדות חז"ל כפשוטם ממש? שבת שלום.

Subscribe to יחס היהדות לנושאים שונים