הלכות ברמבם
שלום לכבוד הרב,
א. הרמב"ם כותב בהלכות שבת פרק ח הלכה ח שהחובל בחבירו במזיד והוציא לו דם חייב מפני שהוא מקרר את דעתו ומשוך את חמתו בכך והרי הוא כמתקן.
שאלה- למה הכוונה חייב? האם חייב מיתת בית דין אם הוא מתכוון להזיק לו במזיד? והרי כתוב בתורה עין תחת עין" וכי פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה" והכוונה לתשלומי ממון? או שמא יש הבדל בין חבלה ביום שבת לבין חבלה בימי חול?
ב. האם ע"פ הרמב"ם מותר להתפלל לכתחילה מנחה בין השמשות? מי עוד סובר כמו הרמב"ם?