אב טס לאירופה בימי החנוכה ומשאיר בישראל בנים ובנות שהגיעו לגיל מצוות. הם מדליקים בזמן ובמקום הנכון, אך בשעת ההדלקה בארץ השמש עדיין לא שקעה במקום שהותו. האם הדלקתם פוטרת אותו? לפי השיטה שנתבארה בתשובה, יש לבחון את זמן המצווה במקום שבו הוא נמצא.
🎧 האזינו להבחנה בין בני בית המדליקים עבור המשפחה לבין הדלקה הנעשית לפני זמן המצווה במקום שהותו של הנוסע.
בני הבית יכולים להדליק עבור אביהם
השאלה היא על אב העומד לטוס לאירופה בימי חנוכה. בביתו נשארים בניו ובנותיו שהגיעו לגיל מצוות. האם די בהדלקתם כדי לפטור אותו מהדלקה במקום שהותו?
בני בית בוגרים יכולים להדליק בזמן ובמקום הראוי ולהוציא את אביהם ידי חובה, כשהוא נמצא בארץ או בחוץ לארץ בטווח זמנים המתאים לכך. במקרה שבו הוא אכן יוצא בהדלקתם, ידליק במקום הימצאו בלי ברכה מפני הרואים.
כשבמקום שהותו של האב טרם הגיע זמן ההדלקה
המקרה שנשאל עוסק בנסיעה ליעד באירופה שיש בינו לבין ישראל הפרש של שעה. כאשר בני הבית מדליקים בישראל, במקום שהותו של האב עדיין מוקדם מזמן ההדלקה. לפי שיטת הרמב״ם כפי שנתבארה כאן, זמן המצווה מוגבל לתחילת השקיעה ועד צאת הכוכבים. בשיעור נאמר שזה בסביבות חצי שעה או יותר, עד כארבעים וחמש דקות.
לכן, בנסיבות המתוארות, הדלקת הילדים בישראל אינה מוציאה את האב ידי חובתו במקום שהוא נמצא בו. ההפרש הנזכר אינו מתואר כלוח זמנים לכל מקום: הדיון הוא על ההדלקה בארץ בשעה שבמקום הימצאו טרם הגיע זמן המצווה.
כל אחד מדליק בזמן המתאים למקומו
בני הבית בישראל ידליקו בזמן כדי לצאת ידי חובתם, והנוסע ידליק בברכה במקום שהותו. בתשובה מוזכר גם הפרש גדול יותר, של כשבע שעות בנסיעה לארצות הברית, כדי להדגיש שאין די בעצם הקרבה המשפחתית כאשר זמני המצווה אינם תואמים.
דיני זמן ההדלקה נידונים בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ד. השאלה כאן היא כיצד פער הזמנים משפיע על היציאה בהדלקת בני הבית.
מסקנת הדברים: במקרה של הנסיעה לאירופה המתוארת בתשובה, הדלקת בני הבית בישראל נעשית לפני זמן המצווה במקום שהותו של האב ואינה פוטרת אותו. בני הבית ידליקו בישראל עבור עצמם, והוא ידליק בברכה במקום שבו הוא שוהה. היציאה בהדלקת בני הבית תלויה גם בהתאמת זמן המצווה, ולא רק בהיותם בני משפחתו.
האם ילדים שהגיעו לגיל מצוות יכולים להוציא את אביהם ידי חובת נרות חנוכה כשהוא נעדר?
בני בית שהגיעו לגיל מצוות יכולים להדליק בזמן ובמקום הראוי ולהוציא את אביהם ידי חובה, כשהזמן מתאים גם למקום שבו הוא נמצא. במקרה שבו הוא יוצא בהדלקתם, ידליק במקום שהותו בלי ברכה מפני הרואים. אין להסיק מכך שהדלקתם פוטרת אותו בכל הפרש שעות ובכל יעד.
מדוע הנוסע לאירופה במקרה המתואר צריך להדליק בברכה במקום שהותו?
במקרה שנשאל יש הפרש של שעה בין ישראל ליעד באירופה. בשעה שבני הבית מדליקים בישראל, במקום שהותו של האב עדיין לא הגיע זמן המצווה. לפי השיטה שהתבארה בתשובה בדעת הרמב״ם, ההדלקה בישראל אינה פוטרת אותו בנסיבות האלה. לכן בני הבית ידליקו לעצמם, והוא ידליק בברכה במקום שהותו בזמן המתאים לו.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
שמן שנותר מנרות חנוכה: מה מותר ומה דינו של שמן שכבה?
כיצד יקיים חייל מילואים הדלקת נרות חנוכה כשהוא בעמדת שמירה?
1 חייל מילואים בזמן הדלקת נרות בעמדת שמירה – פטור מהדלקת נרות חנוכה?
2 חברים שמשרתים אתי יחד מדליקים במקום אחר בבסיס.
3 אשתי לא בבית. היא אצל סבה וסבתה ומדליקה אתם נרות חנוכה.
האם חוזרים על ברכת התורה כשהספר נגלל בטעות לפרשה אחרת בחנוכה?
שאלה הלכה למעשה:
הוצאנו ס"ת ביום חמישי של חנוכה ובמקום לגלול לפרשת נשוא גללנו בטעות לפרשת פנחס.
הכהן בירך ולאחר מכן עלינו על הטעות, שאנו צריכים נשוא ולא פנחס.
האם עליו לברך שוב?
מה מדליקים תחילה בערב שבת חנוכה, וכמה שמן נותנים בנר?
האם מותר להתחתן בראש חודש, בחנוכה ובפורים?
האם מותר להשתמש בשמן שנותר מנרות חנוכה להדלקת נרות שבת?
השמש כבה: למה נר חנוכה אחר אינו הפתרון?
חנוכה בבית האבלים — מי מברך ומי אומר את ההלל?
האם בחור ישיבה חוזר ומברך שהחיינו כשמדליק בבית ביום השני של חנוכה?
מי שלומד בישיבה וביום הראשון של חנוכה יהיה בישיבה וידליקו עליו בבית, האם כשיחזור הביתה ביום השני וידליק בעצמו יצטרך לברך שהחינו?
מה מלמדים חלומות יוסף ונרות חנוכה על הדרך למנוע שנאת אחים?
כיצד מבחין הרב בין קביעת הלל בחנוכה להלל ביום העצמאות?
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?