מהם ההבדלים בין קידוש המתיר טעימה לבין קידוש שעליו נאמר "אין קידוש אלא במקום סעודה"?

היש הבדלים בין שני סוגי הבדלה, האחד להתיר מלאכה והשני להתיר אכילה?    

מהי רמת חיוב הקידוש בבית והאם יתחייב גם אם אין בכוונתו לאכול?

האם לכאורה נוסח התלמוד מסייע לשיטת השו"ע וכיצד התעלם הרמב"ם מדברי הגמרא?
האם "חוזר לראש" הכוונה שהוא חייב לחזור על התפילה או לחזור לתקנה הראשונה המחייבת הבדלה על הכוס?
בנסיבות של טעימה לאחר צאת הכוכבים טרם שהתפלל, כיצד לשיטת השו"ע ניתן להסביר את דברי הגמרא?

רבינו הרמב"ם הזכיר תקנה זו הן בחיבור והן בתשובה וכן רס"ג הזכירו בסדורו ולמרות זאת לא נזכר בסידורי תימן?

האם יהודי תימן התעלמו מהכלל שגם הרמב"ם מחזיק בו: 'אע"פ שבטלה הסיבה ,תקנה לא זזה ממקומה?

אם אין לאורחים יין יכולים לקדש על הפת. אם כן, לאיזה נסיבות תקנו חכמי ישראל לקדש על היין עבור האורחים בבית הכנסת?