ידוע כי מנהגנו הוא לקדש בנחת,ברוגע ובאצילות,ומעל הכל ביישוב הדעת,ועל כן אנו מקדשים בישיבה(לבר מסוכות...),אז מדוע אנו עומדים בתפילה? כי אנו עומדים בפני מלך ואין זה דרך כבוד? וכי קיום ציוויו של מלך וקידוש יום מנוחתו אין זה זוקק כבוד? שגם בקידוש נעמוד בזיע וברתת ללא התנוענעות?! מהו הקו המנחה?

שלום לכת"ר.
לפי מה שפסק רבו, מקדשים בבית הכנסת, ואפילו אין שם אורחים (שו"ת, סימן רכא).
האם קידוש זה מתיר אכילה ארעית ו/או שתיה בבית הכנסת (בחדר המיועד לכך), גם אם לא סועד שם אלא בביתו (כלומר, בביתו יחזור ויקדש, ויאכל לחם).
תודה ובברכת
יעלה מעלה וירעה צאן עמו.

שלום לכבוד הרב

הרב ענה לי על שאלתי הקודמת כך:

"א. לדעת מארי, היין המבושל נחסר בכמות שותיו, לא בכמות היין, כי רוב שותי יין מעדיפים יין שאינו מבושל.
ב. לדעת מארי, כל יין מבושל נחשב כלפתן, ולאו דוקא היינות המבושלים שמעורבים בחומרים שונים.
ג. אכן שיטת מארי באותה תשובה שיין כרמל מזרחי המפוסטר, ניתן להכשירו בדיעבד, כי לא הגיע לדרגת רתיחה, אף שהגיע לדרגה של חום שהיד סולדת בו."

ואכן עדיין קשה לי, כי מדוע אנשים לא יעדיפו את היין הזה כי הוא נחסר באיכותו ונהפך ללפתן כמו שמארי מביא בנוגע לעירובין האם אפשר לערב ביין מבושל, וזה אכן מובן.

הרב נשאלבאתר את השאלה הבאה וענה:
"לאחרונה קראתי ספר "תשובות הרב קאפח" של הרב שלום נגר מתוך כתבי יד בעמוד ריז מבואת תשובת הגאון הרב קאפח לענין היין המפוסטר שבו נאמר שיינות כרמל מזרחי ראויים לקדוש על פי שיטת הרמבם דבר הסותר לכאורה את מה שנאמר בהלכות ברכות פרק ח הערה ה כיצד פותרים זאת?
תשובה: