הלכה היא בידוע שאף עני חייב במתן צדקה, האם באותה רמת חיוב של שאר בני האדם?
היש הבדל בדין הצדקה למי שהוא פושט ידו לבין דין מתן "די מחסורו" למי שנזקק לסיוע מוגדר?
המתפרנס מן הצדקה, האם רשאי לדלדל את משאביו וליפול למעמסה על הוריו או הציבור?
1. למרות שההוצאות החודשיות (גנים, משכנתא, תשלומים שונים...) גבוהות מההכנסות אנו רוצים לעשר, איך עלינו לנהוג? אנו מאמינים באמונה שלמה שבזכות המעשר מצבנו ישתפר
2. האם צריך לעשר כסף שהגיע כתוצאה מתביעת חברת הביטוח (תאונת דרכים)?
תודה לכבוד הרב
לכבוד הרב ערוסי הרב ענה לי בעבר על דין כספי עמותה (תחת הכותרת: שימוש בכספי תרומה) ותשובת הרב הייתה שכספים שנתרמו לפני חנוכה לצורך חנוכיות ונרות עבור חולים יש להשתמש בהם דווקא לצורך זה, למשל בבית חולים אחר. כעת נשאר לעמותה כסף שנאסף כתרומה עבור קניית סופגניות לחנוכה, והשאלה מה עושים עם יתרת הכסף שנשארה עכשיו שחנוכה כבר עבר? האם אפשר להשתמש בכסף זה לשאר צרכי העמותה של כל השנה? (קניית ספרי תהילים ומיני מתיקה לחלוקה לחולים וקרוביהם הממתינים במיון)
תודה רבה
שלום וברכה, אודה לכבוד הרב אם יסייע לי להבין את משמעות הקביעה "עניי עירך קודמים", "עניי עמך קודמים" בהקשר לסיוע למדינות רחוקות המצויות במצוקה.
באלו נסיבות רשאי לשנות ממנהגי ההידור של אבותיו ולא יחשב ל "דור מקלל אבותיו"?
היש גבולות בגדרי ההידור במצוות ובגדרי מתן הצדקה ועד כמה יתן מנכסיו ויחשב ל"חסיד שוטה"?
לשיטת רבינו הרמב"ם, האם חכמי ישראל לא החילו את גבולות ההידור על מצוות הדלקת נרות חנוכה?
