הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?

רמב״ם לא מופיעה תפילת הדרך איך שאנו מכירים אותה כיום, אשמח לדעת מה נוסח התפילה?

האם חייל בכוננות, או רופא תורן, שנדרש לישון בלילה בבגדיו, יברך בבוקר ברכת מלביש ערומים או שלא יכול לברכה על פי דעת הרמב״ם מפני שלא מתלבש בבגדיו בבוקר?

יש 2 סוגים של קמח ללא גלוטן - יש ללא עמילן חיטה ויש עם עמילן חיטה.:
א האם צריך לנפות?
ב האם קמח ללא גלוטן ללא עמילן חיטה – מחויב המוציא או לא?
ג האם קמח ללא גלוטן שהוא כן עם עמילן חיטה מחויב המוציא או לא?
ד מה גורם לזה שיהיה המוציא – האם הגלוטן או עמילן חיטה?
אשמח לתשובה חד משמעית.
 

שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו