לק"י
שלום לכבוד הרב
"היה המברך חייב מדברי סופרים ועונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו,עד שיענה אמן,או ישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"א יא)
"...שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"ה טז)
מארי מבאר (אות לה עמוד תקסט)
"ופשוט בדעתו דמוציא רק בברכת המצוות בלבד ולא בברכת ההנאה שאין בה מצווה ,
והיינו בברכות דתקינו רבנן לפני עשיית המצווה או ברכות שהן עצמן המצווה כגון קדוש היום. ואין כן ברכת המזון."
האם גם כבוד הרב סובר שקטן אינו מוציא גדול העונה אמן לברכת המזון?
תודה רבה

לק"י
שלום לכבוד הרב
עיסה שלשה בהרבה מאוד דבש/חלב/שמן ואפאה בתבנית בצורת פת רגילה,
האם נברך בגמר אפיה המוציא גם ללא קביעת סעודה?
תודה רבה

לק"י
שלום לכבוד הרב
"החרסת מצוה מדברי סופרים...ונותנין לתוכן חומץ" (חמץ ומצה פרק ז יא)
"לפי שאינו חייב על היין ועל החומץ שתיים,כי החומץ לא נאסר אלא מחמת עיקרו שהוא יין" (מצות לא תעשה רו)
"ועוד סובר ר' אליעזר שדבש ויין תפוחים וחומץ ענבי הסתיו מתטמאין משום משקה...וכלל הוא אצלינו ששבעה משקין בלבד הן שמתטמאין" (פיהמ"ש תרומות פרק יא ב)
האם חומץ יצא מכלל שם יין?
האם בנזיר כיון שהחמירה תורה "ועד זג לא יאכל" בכלל זה חומץ ?
האם ניתן לומר שמכאן ראיה לטיבולו בכל משקה ולאו דוקא משבעת משקין?
תודה רבה

כתוב ברמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ט "כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה. וכן כל מצוה ומצוה שהיא קניין לו כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה. וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצוייה בכל עת שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן. כגון מילת בנו ופדיון הבן מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו. ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשייה מברך עליהן שהחיינו בשעה שיצא ידי חובתו בהן וכן כל כיוצא בהן".
1. האם ילד המניח תפילין פעם ראשונה חודש לפני הבר מצווה יברך שהחיינו בשעת ההנחה או בשעת קניית התפילין?