ברכה
שלום מארי האם מותר לברך ברכת הלבנה לפני החודש אם אפשר לראות לבנה
תודה
לק"י
שלום לכבוד הרב
"החרסת מצוה מדברי סופרים...ונותנין לתוכן חומץ" (חמץ ומצה פרק ז יא)
"לפי שאינו חייב על היין ועל החומץ שתיים,כי החומץ לא נאסר אלא מחמת עיקרו שהוא יין" (מצות לא תעשה רו)
"ועוד סובר ר' אליעזר שדבש ויין תפוחים וחומץ ענבי הסתיו מתטמאין משום משקה...וכלל הוא אצלינו ששבעה משקין בלבד הן שמתטמאין" (פיהמ"ש תרומות פרק יא ב)
האם חומץ יצא מכלל שם יין?
האם בנזיר כיון שהחמירה תורה "ועד זג לא יאכל" בכלל זה חומץ ?
האם ניתן לומר שמכאן ראיה לטיבולו בכל משקה ולאו דוקא משבעת משקין?
תודה רבה
חומץ יין אסור לנזיר.
חומץ הוא משקה לעניין טיבולו במשקה.
שלום מארי האם מותר לברך ברכת הלבנה לפני החודש אם אפשר לראות לבנה
תודה
שלום מארי, לדעת רבינו,
1. אם אכל סעודה ולא נגע במלח ישירות, אלא רק באוכל, שייתכן ויש בו מלח, כגון בלחם או מאכל אחר, האם חייב במים אחרונים?
2. ברך המוציא בלבד, ללא ג'עלה לפני הארוחה, ובאופן קבוע מגישים פיצוחים בסוף הארוחה כגון בוטנים, האם צריך לברך עליהם לפני או שהמוציא פוטר אם ידע שיגישו?
3. לשיטתנו, כמה זה סאה בליטרים, לעניין מקווה?
תודה מארי,
שלום לכבוד הרב,
1. לפי מה שידוע לי חשמל בשבת זה דרבנן כי זה לא מבעיר על מנת לצרף (דאורייתא) אלא מבעיר סתם אם בכלל. אבל מצד שני כותב רבינו בפירוש המשנה שהמחמם מתכת בתנור חייב משום אופה. אם כן חשמל יהיה דאורייתא?
2. מרק עם שקדי מרק, האם לברך על השקדים?
לכבוד מו"ר שליט"א! מהו לפי הרמב"ם ברכתו של השניצל? שהכל או מזונות? מה דעת הרב?
תודה!
ברשות הרב, שתי שאלות בבקשה:
1. כאשר אנו מתפללים תפילת מוסף אחת, שליח הציבור מקרא בקול עד שים שלום. האם זה נעשה בגלל ברכת כהנים? אם כן, אז יוצא שבתפילת מנחה רגילה שליח הציבור מקרא עד אתה קדוש בלבד, או שמא גם בתפילת מנחה שליח הציבור צריך להתפלל בקול עד שים שלום בדומה למוסף?
2. בברכת המזון מנהגינו שבעל הבית מברך ומוציא את כל בני המשפחה. האם כך הוא הדבר גם בברכת על המחיה? (ראיתי בתשובה קודמת של הרב שלפי שיטת רבינו "אכילת מזון" מדאורייתא כוללת את ברכת המזון וגם מזונות (על המחיה), ולכן היה נראה לי שגם בעל המחיה ניתן שבעל הבית יברך לבני המשפחה, כמו בברכת המזון. האם הסברה שלי נכונה?)
מדוע רבנו פסק להלכה את הברכה שעל הדלקת נרות שבת הרי היא תקנת גאונים ואין דרכו של רבנו להביא ברכות שאין להן זכר בתלמוד?
שלום וברכה מארי, כת"ח אשאל, כתב רבנו בהל' ק"ש א, ד: "... ומפני דבר זה נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל אבינו". ושאלתי, היאך מנהג זה עוקר הלכה? הרי אסור להפסיק בק"ש כלל, אפילו לקדושה. היתכן לעבור על הלכה זו בגלל מנהג בעלמא שלא חכמים תקנוהו? למה רבנו השתמש בלשון נהגו? ברוך תהיה לעולם תחיה
לכבוד הרב, כנהר שלום.
אם קמתי ללמוד משנה כשעה לפני עלות השחר.
מתי אברך את ברכות השחר? לאחר עלות השחר ברצף ללא קשר לעובר לעשייתן?
או כשקורה דבר כזה כלל לא מברכים ברכות השחר? בתודה רבה.
לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה: א) מקובלני מאבי וכן מהמארי בביהכ"נ שלי, שתמיד שיעור כזית הוא כפשוטו. כעת אני לומד בישיבה וטענו בפני שכזית זו יחידת נפח של קרוב לקופסת גפרורים. כיצד עלי לנהוג, ומה המקור לכך?
בתודה מראש.
האם אדם שיצא מביתו( או מחדרו) באמצע הסעודה, להביא עוד אוכל או שתיה,או אפילו רק הלך להתפנות. האם זה נחשב שינוי מקום וצריך לברך אחרי ולפני, או שנאמר שהמקרים בהלכה שנחשב שינוי מקום, דיברו רק על מצב שהאדם שינה מקומו שלא לצורך הסעודה(לקראת חתן,או שיצא לדבר עם חבירו), אבל אם יצא לצורך הסעודה, אינו נחשב ששינה את מקומו?
כמו למשל בסוכה, שאם יצא להביא משהו, אין צריך לחזור ולברך.